| 1 | א ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי--כי ראיתי בבניו לי מלך | |
| 2 | ב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי | |
| 3 | ג וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך | |
| 4 mapa | ד ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך | |
| 5 | ה ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח | |
| 6 | ו ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו {ס} | |
| 7 | ז ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו--כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם--כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב | |
| 8 | ח ויקרא ישי אל אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה | |
| 9 | ט ויעבר ישי שמה ויאמר גם בזה לא בחר יהוה | |
| 10 | י ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה | |
| 11 | יא ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה | |
| 12 | יב וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי {פ} ויאמר יהוה קום משחהו כי זה הוא | |
| 13 mapa | יג ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה | |
| 14 | יד ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה | |
| 15 | טו ויאמרו עבדי שאול אליו הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך | |
| 16 | טז יאמר נא אדננו עבדיך לפניך--יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה--ונגן בידו וטוב לך {פ} | |
| 17 | יז ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי | |
| 18 | יח ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו | |
| 19 | יט וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן | |
| 20 | כ ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול | |
| 21 | כא ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים | |
| 22 | כב וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני | |
| 23 | כג והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה {פ} | |