| 1 | א ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו (ויאהבהו) יהונתן כנפשו | |
| 2 | ב ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו | |
| 3 | ג ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו | |
| 4 | ד ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו | |
| 5 | ה ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול {פ} | |
| 6 | ו ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור (לשיר) והמחלות לקראת שאול המלך--בתפים בשמחה ובשלשים | |
| 7 | ז ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו | |
| 8 | ח ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה | |
| 9 | ט ויהי שאול עון (עוין) את דוד מהיום ההוא והלאה {ס} | |
| 10 | י ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול | |
| 11 | יא ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים | |
| 12 | יב וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר | |
| 13 | יג ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם {ס} | |
| 14 | יד ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו | |
| 15 | טו וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו | |
| 16 | טז וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם {פ} | |
| 17 | יז ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה--אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים {ס} | |
| 18 | יח ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל--כי אהיה חתן למלך | |
| 19 | יט ויהי בעת תת את מרב בת שאול--לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה | |
| 20 | כ ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו | |
| 21 | כא ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום | |
| 22 | כב ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך | |
| 23 | כג וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה | |
| 24 | כד ויגדו עבדי שאול לו--לאמר כדברים האלה דבר דוד | |
| 25 | כה ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים | |
| 26 | כו ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים | |
| 27 | כז ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה {ס} | |
| 28 | כח וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו | |
| 29 | כט ויאסף שאול לרא מפני דוד--עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים {פ} | |
| 30 | ל ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד {ס} | |