| 1 | א ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו | |
| 2 | ב ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה | |
| 3 | ג ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך | |
| 4 | ד ויהי בלילה ההוא {ס} ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר | |
| 5 | ה לך ואמרת אל עבדי אל דוד {ס} כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי | |
| 6 mapa | ו כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן | |
| 7 | ז בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים | |
| 8 | ח ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן--להיות נגיד על עמי על ישראל | |
| 9 | ט ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ | |
| 10 | י ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה | |
| 11 | יא ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה | |
| 12 | יב כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו | |
| 13 | יג הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם | |
| 14 | יד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן--אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם | |
| 15 | טו וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך | |
| 16 | טז ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם | |
| 17 | יז ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה--כן דבר נתן אל דוד {פ} | |
| 18 | יח ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי--כי הבאתני עד הלם | |
| 19 | יט ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה | |
| 20 | כ ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה | |
| 21 | כא בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת--להודיע את עבדך | |
| 22 | כב על כן גדלת יהוה אלהים כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו | |
| 23 mapa | כג ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ--אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו | |
| 24 | כד ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים {ס} | |
| 25 | כה ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת | |
| 26 | כו ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך | |
| 27 | כז כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת | |
| 28 | כח ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת | |
| 29 | כט ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם {פ} | |