| 1 | א מקץ שבע שנים תעשה שמטה | |
| 2 | ב וזה דבר השמטה--שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה | |
| 3 | ג את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך | |
| 4 | ד אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה | |
| 5 | ה רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום | |
| 6 | ו כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו {ס} | |
| 7 | ז כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון | |
| 8 | ח כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו | |
| 9 | ט השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא | |
| 10 | י נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך | |
| 11 | יא כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך {ס} | |
| 12 | יב כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה--ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך | |
| 13 | יג וכי תשלחנו חפשי מעמך--לא תשלחנו ריקם | |
| 14 | יד העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו | |
| 15 mapa | טו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה--היום | |
| 16 | טז והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך | |
| 17 | יז ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן | |
| 18 | יח לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך--כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה {פ} | |
| 19 | יט כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר--תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך | |
| 20 | כ לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה--אתה וביתך | |
| 21 | כא וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע--לא תזבחנו ליהוה אלהיך | |
| 22 | כב בשעריך תאכלנו--הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל | |
| 23 | כג רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים {פ} | |