| 1 | א כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו | |
| 2 | ב ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל | |
| 3 | ג והיה העיר הקרבה אל החלל--ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל | |
| 4 | ד והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל | |
| 5 | ה ונגשו הכהנים בני לוי--כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע | |
| 6 | ו וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל--ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל | |
| 7 | ז וענו ואמרו ידינו לא שפכה (שפכו) את הדם הזה ועינינו לא ראו | |
| 8 | ח כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם | |
| 9 | ט ואתה תבער הדם הנקי--מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה {ס} | |
| 10 | י כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך--ושבית שביו | |
| 11 | יא וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה | |
| 12 | יב והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה | |
| 13 | יג והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה | |
| 14 | יד והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה {ס} | |
| 15 | טו כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה | |
| 16 | טז והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו--לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר | |
| 17 | יז כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה {ס} | |
| 18 | יח כי יהיה לאיש בן סורר ומורה--איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם | |
| 19 | יט ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו | |
| 20 | כ ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה--איננו שמע בקלנו זולל וסבא | |
| 21 | כא ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו {ס} | |
| 22 | כב וכי יהיה באיש חטא משפט מות--והומת ותלית אתו על עץ | |
| 23 | כג לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא--כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה {ס} | |