| 1 | א כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו | |
| 2 | ב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר | |
| 3 | ג ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה | |
| 4 | ד לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה {ס} | |
| 5 | ה כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח | |
| 6 | ו לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל {ס} | |
| 7 | ז כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך {ס} | |
| 8 | ח השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות | |
| 9 mapa | ט זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים {ס} | |
| 10 | י כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו | |
| 11 | יא בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה | |
| 12 | יב ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו | |
| 13 | יג השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך {ס} | |
| 14 | יד לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך | |
| 15 | טו ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא {ס} | |
| 16 | טז לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו {ס} | |
| 17 | יז לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה | |
| 18 mapa | יח וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה {ס} | |
| 19 | יט כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך {ס} | |
| 20 | כ כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה | |
| 21 | כא כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה | |
| 22 mapa | כב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה {ס} | |