| 1 | א המשא אשר חזה חבקוק הנביא | |
| 2 | ב עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע | |
| 3 | ג למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא | |
| 4 | ד על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל | |
| 5 | ה ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר | |
| 6 | ו כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו | |
| 7 | ז אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא | |
| 8 | ח וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו--יעפו כנשר חש לאכול | |
| 9 | ט כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי | |
| 10 | י והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה | |
| 11 | יא אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו | |
| 12 | יב הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי--לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו | |
| 13 | יג טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים--תחריש בבלע רשע צדיק ממנו | |
| 14 | יד ותעשה אדם כדגי הים--כרמש לא משל בו | |
| 15 | טו כלה בחכה העלה--יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל | |
| 16 | טז על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה | |
| 17 | יז העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול {ס} | |