Jó 15
א ויען אליפז התימני ויאמר
ב החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו
ג הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם
ד אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל
ה כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים
ו ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך
ז הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת
ח הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה
ט מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא
י גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים
יא המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך
יב מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך
יג כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין
יד מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה
טו הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו
טז אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה
יז אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה
יח אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם
יט להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם
כ כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ
כא קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו
כב לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב
כג נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך
כד יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור
כה כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר
כו ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו
כז כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל
כח וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים
כט לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם
ל לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו
לא אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו
לב בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה
לג יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו
לד כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד
לה הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה