Jó 7
א הלא-צבא לאנוש על- (עלי-) ארץ וכימי שכיר ימיו
ב כעבד ישאף-צל וכשכיר יקוה פעלו
ג כן הנחלתי לי ירחי-שוא ולילות עמל מנו-לי
ד אם-שכבתי-- ואמרתי מתי אקום ומדד-ערב ושבעתי נדדים עדי-נשף
ה לבש בשרי רמה וגיש (וגוש) עפר עורי רגע וימאס
ו ימי קלו מני-ארג ויכלו באפס תקוה
ז זכר כי-רוח חיי לא-תשוב עיני לראות טוב
ח לא-תשורני עין ראי עיניך בי ואינני
ט כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה
י לא-ישוב עוד לביתו ולא-יכירנו עוד מקמו
יא גם-אני לא אחשך-פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי
יב הים-אני אם-תנין כי-תשים עלי משמר
יג כי-אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי
יד וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני
טו ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי
טז מאסתי לא-לעלם אחיה חדל ממני כי-הבל ימי
יז מה-אנוש כי תגדלנו וכי-תשית אליו לבך
יח ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו
יט כמה לא-תשעה ממני לא-תרפני עד-בלעי רקי
כ חטאתי מה אפעל לך-- נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא
כא ומה לא-תשא פשעי-- ותעביר את-עוני כי-עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני