| 1 | א דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל | |
| 2 | ב שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם | |
| 3 | ג עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר | |
| 4 | ד יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל | |
| 5 | ה הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם | |
| 6 | ו כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו | |
| 7 | ז שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה | |
| 8 | ח אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה | |
| 9 | ט הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה | |
| 10 | י שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר | |
| 11 | יא הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה | |
| 12 | יב הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם {ס} | |
| 13 | יג חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך | |
| 14 | יד קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה | |
| 15 | טו אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא | |
| 16 | טז הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל | |
| 17 | יז עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן | |
| 18 | יח מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו | |
| 19 | יט אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה | |
| 20 | כ גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר {ס} | |