| 1 | א משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | |
| 2 | ב לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | |
| 3 | ג לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | |
| 4 | ד לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | |
| 5 | ה ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | |
| 6 | ו להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | |
| 7 | ז יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | |
| 8 | ח שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | |
| 9 | ט כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | |
| 10 | י בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | |
| 11 | יא אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | |
| 12 | יב נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור | |
| 13 | יג כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | |
| 14 | יד גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | |
| 15 | טו בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | |
| 16 | טז כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | |
| 17 | יז כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | |
| 18 | יח והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | |
| 19 | יט כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | |
| 20 | כ חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | |
| 21 | כא בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | |
| 22 | כב עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | |
| 23 | כג תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | |
| 24 | כד יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | |
| 25 | כה ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | |
| 26 | כו גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | |
| 27 | כז בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | |
| 28 | כח אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | |
| 29 | כט תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | |
| 30 | ל לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | |
| 31 | לא ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | |
| 32 | לב כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | |
| 33 | לג ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | |