| 1 | א לתאוה יבקש נפרד בכל-תושיה יתגלע | |
| 2 | ב לא-יחפץ כסיל בתבונה כי אם-בהתגלות לבו | |
| 3 | ג בבוא-רשע בא גם-בוז ועם-קלון חרפה | |
| 4 | ד מים עמקים דברי פי-איש נחל נבע מקור חכמה | |
| 5 | ה שאת פני-רשע לא-טוב-- להטות צדיק במשפט | |
| 6 | ו שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא | |
| 7 | ז פי-כסיל מחתה-לו ושפתיו מוקש נפשו | |
| 8 | ח דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | |
| 9 | ט גם מתרפה במלאכתו-- אח הוא לבעל משחית | |
| 10 | י מגדל-עז שם יהוה בו-ירוץ צדיק ונשגב | |
| 11 | יא הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו | |
| 12 | יב לפני-שבר יגבה לב-איש ולפני כבוד ענוה | |
| 13 | יג משיב דבר בטרם ישמע-- אולת היא-לו וכלמה | |
| 14 | יד רוח-איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה | |
| 15 | טו לב נבון יקנה-דעת ואזן חכמים תבקש-דעת | |
| 16 | טז מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו | |
| 17 | יז צדיק הראשון בריבו יבא- (ובא-) רעהו וחקרו | |
| 18 | יח מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד | |
| 19 | יט אח--נפשע מקרית-עז ומדונים (ומדינים) כבריח ארמון | |
| 20 | כ מפרי פי-איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע | |
| 21 | כא מות וחיים ביד-לשון ואהביה יאכל פריה | |
| 22 | כב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה | |
| 23 | כג תחנונים ידבר-רש ועשיר יענה עזות | |
| 24 | כד איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח | |