| 1 | א טוב-רש הולך בתמו-- מעקש שפתיו והוא כסיל | |
| 2 | ב גם בלא-דעת נפש לא-טוב ואץ ברגלים חוטא | |
| 3 | ג אולת אדם תסלף דרכו ועל-יהוה יזעף לבו | |
| 4 | ד הון--יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד | |
| 5 | ה עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט | |
| 6 | ו רבים יחלו פני-נדיב וכל-הרע לאיש מתן | |
| 7 | ז כל אחי-רש שנאהו-- אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא- (לו-) המה | |
| 8 | ח קנה-לב אהב נפשו שמר תבונה למצא-טוב | |
| 9 | ט עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד | |
| 10 | י לא-נאוה לכסיל תענוג אף כי-לעבד משל בשרים | |
| 11 | יא שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על-פשע | |
| 12 | יב נהם ככפיר זעף מלך וכטל על-עשב רצונו | |
| 13 | יג הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה | |
| 14 | יד בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת | |
| 15 | טו עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב | |
| 16 | טז שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת (ימות) | |
| 17 | יז מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם-לו | |
| 18 | יח יסר בנך כי-יש תקוה ואל-המיתו אל-תשא נפשך | |
| 19 | יט גרל- (גדל-) חמה נשא ענש כי אם-תציל ועוד תוסף | |
| 20 | כ שמע עצה וקבל מוסר-- למען תחכם באחריתך | |
| 21 | כא רבות מחשבות בלב-איש ועצת יהוה היא תקום | |
| 22 | כב תאות אדם חסדו וטוב-רש מאיש כזב | |
| 23 | כג יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל-יפקד רע | |
| 24 | כד טמן עצל ידו בצלחת גם-אל-פיהו לא ישיבנה | |
| 25 | כה לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת | |
| 26 | כו משדד-אב יבריח אם-- בן מביש ומחפיר | |
| 27 | כז חדל-בני לשמע מוסר לשגות מאמרי-דעת | |
| 28 | כח עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע-און | |
| 29 | כט נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים | |