| 1 | א כי-תשב ללחום את-מושל-- בין תבין את-אשר לפניך | |
| 2 | ב ושמת שכין בלעך-- אם-בעל נפש אתה | |
| 3 | ג אל-תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים | |
| 4 | ד אל-תיגע להעשיר מבינתך חדל | |
| 5 | ה התעוף (התעיף) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה-לו כנפים כנשר ועיף (יעוף) השמים | |
| 6 | ו אל-תלחם--את-לחם רע עין ואל-תתאו למטעמתיו | |
| 7 | ז כי כמו שער בנפשו-- כן-הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל-עמך | |
| 8 | ח פתך-אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים | |
| 9 | ט באזני כסיל אל-תדבר כי-יבוז לשכל מליך | |
| 10 | י אל-תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל-תבא | |
| 11 | יא כי-גאלם חזק הוא-יריב את-ריבם אתך | |
| 12 | יב הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי-דעת | |
| 13 | יג אל-תמנע מנער מוסר כי-תכנו בשבט לא ימות | |
| 14 | יד אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל | |
| 15 | טו בני אם-חכם לבך-- ישמח לבי גם-אני | |
| 16 | טז ותעלזנה כליותי-- בדבר שפתיך מישרים | |
| 17 | יז אל-יקנא לבך בחטאים כי אם-ביראת-יהוה כל-היום | |
| 18 | יח כי אם-יש אחרית ותקותך לא תכרת | |
| 19 | יט שמע-אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך | |
| 20 | כ אל-תהי בסבאי-יין-- בזללי בשר למו | |
| 21 | כא כי-סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה | |
| 22 | כב שמע לאביך זה ילדך ואל-תבוז כי-זקנה אמך | |
| 23 | כג אמת קנה ואל-תמכר חכמה ומוסר ובינה | |
| 24 | כד גול (גיל) יגיל אבי צדיק יולד (ויולד) חכם וישמח- (ישמח-) בו | |
| 25 | כה ישמח-אביך ואמך ותגל יולדתך | |
| 26 | כו תנה-בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה (תצרנה) | |
| 27 | כז כי-שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה | |
| 28 | כח אף-היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף | |
| 29 | כט למי אוי למי אבוי למי מדונים (מדינים) למי שיח-- למי פצעים חנם למי חכללות עינים | |
| 30 | ל למאחרים על-היין-- לבאים לחקר ממסך | |
| 31 | לא אל-תרא יין כי יתאדם כי-יתן בכיס (בכוס) עינו יתהלך במישרים | |
| 32 | לב אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש | |
| 33 | לג עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות | |
| 34 | לד והיית כשכב בלב-ים וכשכב בראש חבל | |
| 35 | לה הכוני בל-חליתי-- הלמוני בל-ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד | |