| 1 | א כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד | |
| 2 | ב כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא | |
| 3 | ג שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים | |
| 4 | ד אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה | |
| 5 | ה ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו | |
| 6 | ו מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל | |
| 7 | ז דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים | |
| 8 | ח כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד | |
| 9 | ט חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים | |
| 10 | י רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים | |
| 11 | יא ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו | |
| 12 | יב ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו | |
| 13 | יג אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות | |
| 14 | יד הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו | |
| 15 | טו טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו | |
| 16 | טז חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם | |
| 17 | יז מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו | |
| 18 | יח כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות | |
| 19 | יט כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני | |
| 20 | כ באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון | |
| 21 | כא פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב | |
| 22 | כב דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן | |
| 23 | כג כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע | |
| 24 | כד בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה | |
| 25 | כה כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו | |
| 26 | כו תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל | |
| 27 | כז כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב | |
| 28 | כח לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה | |