| 1 | א איש תוכחות מקשה-ערף-- פתע ישבר ואין מרפא | |
| 2 | ב ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם | |
| 3 | ג איש-אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד-הון | |
| 4 | ד מלך--במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה | |
| 5 | ה גבר מחליק על-רעהו רשת פורש על-פעמיו | |
| 6 | ו בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח | |
| 7 | ז ידע צדיק דין דלים רשע לא-יבין דעת | |
| 8 | ח אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף | |
| 9 | ט איש-חכם--נשפט את-איש אויל ורגז ושחק ואין נחת | |
| 10 | י אנשי דמים ישנאו-תם וישרים יבקשו נפשו | |
| 11 | יא כל-רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה | |
| 12 | יב משל מקשיב על-דבר-שקר-- כל-משרתיו רשעים | |
| 13 | יג רש ואיש תככים נפגשו-- מאיר עיני שניהם יהוה | |
| 14 | יד מלך שופט באמת דלים-- כסאו לעד יכון | |
| 15 | טו שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו | |
| 16 | טז ברבות רשעים ירבה-פשע וצדיקים במפלתם יראו | |
| 17 | יז יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך | |
| 18 | יח באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו | |
| 19 | יט בדברים לא-יוסר עבד כי-יבין ואין מענה | |
| 20 | כ חזית--איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו | |
| 21 | כא מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון | |
| 22 | כב איש-אף יגרה מדון ובעל חמה רב-פשע | |
| 23 | כג גאות אדם תשפילנו ושפל-רוח יתמך כבוד | |
| 24 | כד חולק עם-גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד | |
| 25 | כה חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב | |
| 26 | כו רבים מבקשים פני-מושל ומיהוה משפט-איש | |
| 27 | כז תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר-דרך | |