Provérbios 30
א דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל
ב כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי
ג ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע
ד מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע
ה כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו
ו אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת
ז שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות
ח שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי
ט פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי
י אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת
יא דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך
יב דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ
יג דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו
יד דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם
טו לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון
טז שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון
יז עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר
יח שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים
יט דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה
כ כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און
כא תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת
כב תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם
כג תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה
כד ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים
כה הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם
כו שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם
כז מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו
כח שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך
כט שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת
ל ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל
לא זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו
לב אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה
לג כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב