| 1 | א דברי אגור בן-יקה--המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל | |
| 2 | ב כי בער אנכי מאיש ולא-בינת אדם לי | |
| 3 | ג ולא-למדתי חכמה ודעת קדשים אדע | |
| 4 | ד מי עלה-שמים וירד מי אסף-רוח בחפניו מי צרר-מים בשמלה-- מי הקים כל-אפסי-ארץ מה-שמו ומה-שם-בנו כי תדע | |
| 5 | ה כל-אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו | |
| 6 | ו אל-תוסף על-דבריו פן-יוכיח בך ונכזבת | |
| 7 | ז שתים שאלתי מאתך אל-תמנע ממני בטרם אמות | |
| 8 | ח שוא ודבר-כזב הרחק ממני-- ראש ועשר אל-תתן-לי הטריפני לחם חקי | |
| 9 | ט פן אשבע וכחשתי-- ואמרתי מי יהוה ופן-אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי | |
| 10 | י אל-תלשן עבד אל-אדנו פן-יקללך ואשמת | |
| 11 | יא דור אביו יקלל ואת-אמו לא יברך | |
| 12 | יב דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ | |
| 13 | יג דור מה-רמו עיניו ועפעפיו ינשאו | |
| 14 | יד דור חרבות שניו-- ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם | |
| 15 | טו לעלוקה שתי בנות-- הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא-אמרו הון | |
| 16 | טז שאול ועצר-רחם ארץ לא-שבעה מים ואש לא-אמרה הון | |
| 17 | יז עין תלעג לאב-- ותבז ליקהת-אם יקרוה ערבי-נחל ויאכלוה בני-נשר | |
| 18 | יח שלשה המה נפלאו ממני וארבע (וארבעה) לא ידעתים | |
| 19 | יט דרך הנשר בשמים-- דרך נחש עלי-צור דרך-אניה בלב-ים-- ודרך גבר בעלמה | |
| 20 | כ כן דרך אשה-- מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא-פעלתי און | |
| 21 | כא תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא-תוכל שאת | |
| 22 | כב תחת-עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע-לחם | |
| 23 | כג תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה | |
| 24 | כד ארבעה הם קטני-ארץ והמה חכמים מחכמים | |
| 25 | כה הנמלים עם לא-עז ויכינו בקיץ לחמם | |
| 26 | כו שפנים עם לא-עצום וישימו בסלע ביתם | |
| 27 | כז מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו | |
| 28 | כח שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך | |
| 29 | כט שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת | |
| 30 | ל ליש גבור בבהמה ולא-ישוב מפני-כל | |
| 31 | לא זרזיר מתנים או-תיש ומלך אלקום עמו | |
| 32 | לב אם-נבלת בהתנשא ואם-זמות יד לפה | |
| 33 | לג כי מיץ חלב יוציא חמאה-- ומיץ-אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב | |