| 1 | א דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | |
| 2 | ב מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | |
| 3 | ג אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | |
| 4 | ד אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | |
| 5 | ה פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | |
| 6 | ו תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | |
| 7 | ז ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | |
| 8 | ח פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | |
| 9 | ט פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | |
| 10 | י אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | |
| 11 | יא בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | |
| 12 | יב גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | |
| 13 | יג דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | |
| 14 | יד היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | |
| 15 | טו ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | |
| 16 | טז זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | |
| 17 | יז חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | |
| 18 | יח טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | |
| 19 | יט ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | |
| 20 | כ כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | |
| 21 | כא לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | |
| 22 | כב מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | |
| 23 | כג נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | |
| 24 | כד סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | |
| 25 | כה עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | |
| 26 | כו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | |
| 27 | כז צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | |
| 28 | כח קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | |
| 29 | כט רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | |
| 30 | ל שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | |
| 31 | לא תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה {ש} | |