| 1 | א בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | |
| 2 | ב נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | |
| 3 | ג עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | |
| 4 | ד אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | |
| 5 | ה הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | |
| 6 | ו לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | |
| 7 | ז אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | |
| 8 | ח תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | |
| 9 | ט עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | |
| 10 | י מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | |
| 11 | יא ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | |
| 12 | יב אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | |
| 13 | יג קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | |
| 14 | יד תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | |
| 15 | טו על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | |
| 16 | טז שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | |
| 17 | יז עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | |
| 18 | יח לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | |
| 19 | יט יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | |
| 20 | כ נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | |
| 21 | כא קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | |
| 22 | כב בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | |
| 23 | כג כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | |
| 24 | כד לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | |
| 25 | כה אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | |
| 26 | כו כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | |
| 27 | כז היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | |
| 28 | כח אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | |
| 29 | כט כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | |
| 30 | ל לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | |
| 31 | לא ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | |
| 32 | לב נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | |
| 33 | לג נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | |
| 34 | לד כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | |
| 35 | לה לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | |