| 1 mapa | א ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב--הוא ואשתו ושני בניו | |
| 2 mapa | ב ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים--מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם | |
| 3 | ג וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה | |
| 4 | ד וישאו להם נשים מאביות--שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים | |
| 5 | ה וימתו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה | |
| 6 mapa | ו ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב--כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם | |
| 7 | ז ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה | |
| 8 | ח ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה (יעש) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי | |
| 9 | ט יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה | |
| 10 | י ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך | |
| 11 | יא ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים | |
| 12 | יב שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה--גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים | |
| 13 | יג הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם--כי יצאה בי יד יהוה | |
| 14 | יד ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה | |
| 15 | טו ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך | |
| 16 | טז ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין--עמך עמי ואלהיך אלהי | |
| 17 | יז באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יוסיף--כי המות יפריד ביני ובינך | |
| 18 | יח ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה | |
| 19 mapa | יט ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם ויהי כבואנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי | |
| 20 | כ ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד | |
| 21 | כא אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי | |
| 22 mapa | כב ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים | |