| 1 | א ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך | |
| 2 | ב ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים--הלילה | |
| 3 | ג ורחצת וסכת ושמת שמלתך (שמלתיך) עליך--וירדתי (וירדת) הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות | |
| 4 | ד ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי (ושכבת) והוא יגיד לך את אשר תעשין | |
| 5 | ה ותאמר אליה כל אשר תאמרי (אלי) אעשה | |
| 6 | ו ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה | |
| 7 | ז ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב | |
| 8 | ח ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו | |
| 9 | ט ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה | |
| 10 | י ויאמר ברוכה את ליהוה בתי--היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים--אם דל ואם עשיר | |
| 11 | יא ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את | |
| 12 | יב ועתה כי אמנם כי אם ( ) גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני | |
| 13 | יג ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר | |
| 14 | יד ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום (בטרם) יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן | |
| 15 | טו ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה--ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר | |
| 16 | טז ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה--את כל אשר עשה לה האיש | |
| 17 | יז ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר (אלי) אל תבואי ריקם אל חמותך | |
| 18 | יח ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום | |