| 1 | א הוי מראה ונגאלה--העיר היונה | |
| 2 | ב לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה | |
| 3 | ג שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר | |
| 4 | ד נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה | |
| 5 | ה יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת | |
| 6 | ו הכרתי גוים נשמו פנותם--החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב | |
| 7 | ז אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם | |
| 8 | ח לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי--כי באש קנאתי תאכל כל הארץ | |
| 9 | ט כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד | |
| 10 mapa | י מעבר לנהרי כוש--עתרי בת פוצי יובלון מנחתי | |
| 11 | יא ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי | |
| 12 | יב והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה | |
| 13 | יג שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד {פ} | |
| 14 mapa | יד רני בת ציון--הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם | |
| 15 | טו הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד {פ} | |
| 16 mapa | טז ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך | |
| 17 | יז יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו--יגיל עליך ברנה | |
| 18 | יח נוגי ממועד אספתי ממך היו--משאת עליה חרפה | |
| 19 | יט הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם | |
| 20 | כ בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה {ש} | |