| 1 | א משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך | |
| 2 mapa | ב זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו | |
| 3 | ג הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש | |
| 4 | ד שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות | |
| 5 | ה יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות | |
| 6 | ו ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון | |
| 7 | ז שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך | |
| 8 | ח אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ | |
| 9 | ט אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה | |
| 10 | י עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח | |
| 11 | יא למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה | |
| 12 | יב ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ | |
| 13 | יג אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים | |
| 14 | יד אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים | |
| 15 | טו אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן | |
| 16 | טז לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש | |
| 17 | יז אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם | |
| 18 | יח זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך | |
| 19 | יט אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח | |
| 20 | כ הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס | |
| 21 | כא אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך | |
| 22 | כב קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום | |
| 23 | כג אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד | |