| 1 | א משכיל לאיתן האזרחי | |
| 2 | ב חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי | |
| 3 | ג כי-אמרתי--עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם | |
| 4 | ד כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי | |
| 5 | ה עד-עולם אכין זרעך ובניתי לדר-ודור כסאך סלה | |
| 6 | ו ויודו שמים פלאך יהוה אף-אמונתך בקהל קדשים | |
| 7 | ז כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים | |
| 8 | ח אל נערץ בסוד-קדשים רבה ונורא על-כל-סביביו | |
| 9 | ט יהוה אלהי צבאות--מי-כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך | |
| 10 mapa | י אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם | |
| 11 | יא אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך | |
| 12 mapa | יב לך שמים אף-לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם | |
| 13 | יג צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו | |
| 14 | יד לך זרוע עם-גבורה תעז ידך תרום ימינך | |
| 15 | טו צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך | |
| 16 | טז אשרי העם ידעי תרועה יהוה באור-פניך יהלכון | |
| 17 | יז בשמך יגילון כל-היום ובצדקתך ירומו | |
| 18 | יח כי-תפארת עזמו אתה וברצונך תרים (תרום) קרנינו | |
| 19 | יט כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו | |
| 20 | כ אז דברת בחזון לחסידיך-- ותאמר שויתי עזר על-גבור הרימותי בחור מעם | |
| 21 | כא מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו | |
| 22 | כב אשר ידי תכון עמו אף-זרועי תאמצנו | |
| 23 | כג לא-ישיא אויב בו ובן-עולה לא יעננו | |
| 24 | כד וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף | |
| 25 | כה ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו | |
| 26 | כו ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו | |
| 27 | כז הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי | |
| 28 | כח אף-אני בכור אתנהו עליון למלכי-ארץ | |
| 29 | כט לעולם אשמור- (אשמר-) לו חסדי ובריתי נאמנת לו | |
| 30 | ל ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים | |
| 31 | לא אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון | |
| 32 | לב אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו | |
| 33 | לג ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם | |
| 34 | לד וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי | |
| 35 | לה לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה | |
| 36 | לו אחת נשבעתי בקדשי אם-לדוד אכזב | |
| 37 | לז זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי | |
| 38 | לח כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה | |
| 39 | לט ואתה זנחת ותמאס התעברת עם-משיחך | |
| 40 | מ נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו | |
| 41 | מא פרצת כל-גדרתיו שמת מבצריו מחתה | |
| 42 | מב שסהו כל-עברי דרך היה חרפה לשכניו | |
| 43 | מג הרימות ימין צריו השמחת כל-אויביו | |
| 44 | מד אף-תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה | |
| 45 | מה השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה | |
| 46 | מו הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה | |
| 47 | מז עד-מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו-אש חמתך | |
| 48 | מח זכר-אני מה-חלד על-מה-שוא בראת כל-בני-אדם | |
| 49 | מט מי גבר יחיה ולא יראה-מות ימלט נפשו מיד-שאול סלה | |
| 50 | נ איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך | |
| 51 | נא זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל-רבים עמים | |
| 52 | נב אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך [ (Psalms 89:53) נג ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ] | |