5 momentos em que Jesus mostrou como amar ao próximo

44 אולם אני אומר: אהבו את אויביכם והתפללו בעד אלה שרודפים אתכם,

30 ישוע השיב במשל: "יהודי אחד הלך בדרך מירושלים ליריחו והותקף על־ידי שודדים. הם הפשיטו את בגדיו מעליו, גזלו את כספו, הכו אותו באכזריות והשאירו אותו בצד הדרך פצוע קשות. 31 במקרה עבר שם כהן אחד, אולם בראותו את הפצוע עבר לצדו השני של השביל. 32 עבר במקום גם איש משבט לוי. הוא הביט בפצוע המוטל בצד הדרך, אולם המשיך בדרכו. 33 הזדמן למקום שומרוני אחד, ובראותו את הפצוע נמלא רחמים. 34 השומרוני ניגש אל הפצוע, משח את פצעיו וחבש אותם, לאחר מכן הרכיב אותו על חמורו והביאו לאכסניה, שם טיפל בו והאכיל אותו. 35 למחרת, לפני שהמשיך בדרכו, שילם השומרוני סכום כסף לבעל האכסניה ואמר: ’דאג בבקשה לכל מחסורו של הפצוע, ואם לא יספיק הכסף – אשלם את החסר בשובי‘.

36 "מי מהשלושה היה לדעתך רע טוב לאיש הפצוע?"

37 "האדם שריחם עליו", השיב החכם.

"נכון", הסכים איתו ישוע. "לך ועשה כמוהו."

3 בעודו מלמד הביאו אליו הסופרים והפרושים אישה שנתפסה במעשה ניאוף, והעמידו אותה לפני הקהל.

4 "רבי, אישה זאת נתפסה במעשה ניאוף," אמרו, 5 "ותורת משה מצווה עלינו לרגום באבנים נשים כאלה. מה דעתך?"

6 הם רצו לנסות את ישוע, שכן חיפשו סיבה להכשיל ולהרשיע אותו. אולם ישוע התכופף וצייר באצבעו על הקרקע. 7 כשהאיצו בו הסופרים והפרושים להשיב לשאלתם, הזדקף ישוע ואמר: "מי שלא חטא מעולם ישליך בה את האבן הראשונה!"

8 הוא התכופף שוב והמשיך לצייר באצבעו על הקרקע. 9 כל השומעים נמלאו בושה, ובזה אחר זה עזבו את המקום, מזקן עד צעיר, וישוע נותר לבדו עם האישה.

10 ישוע נשא את ראשו וראה שנותר לבדו עם האישה. "היכן מאשימיך? האם הרשיע אותך מישהו?" שאל אותה. 11 "לא אדוני", השיבה האישה.

"אם כן גם אני לא ארשיע אותך. לכי לשלום ואל תחטאי יותר."

5,6 כשהגיע ישוע לכפר־נחום, בא אליו קצין רומאי והתחנן לפניו שירפא את משרתו הצעיר, השוכב משותק על מיטתו וסובל כאבים נוראיים.

7 "כן", השיב ישוע. "אבוא לרפא אותו."

8 "אדוני" אמר הקצין, "אני לא ראוי שתבוא אל ביתי, וגם אין צורך בכך. רק צווה שמשרתי יירפא, והוא יירפא. 9 כיצד אני יכול להיות בטוח בכך? הרי אני איש צבא ורגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פיקודי. אם אני אומר לחייל אחד: ’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר ’בוא‘, הוא בא. ואם אני אומר למשרתי: ’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה."

10 דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל ואמר: "בכל ישראל לא ראיתי אמונה גדולה כזאת! 11 אני אומר לכם שגויים רבים, כמו הקצין הזה, יבואו מכל העולם וישבו במלכות השמים יחד עם אברהם, יצחק ויעקב. 12 ורבים – שלמענם הוכנה המלכות – יגורשו לחושך, למקום של בכי וייסורים."

13 לאחר מכן אמר ישוע לקצין הרומאי: "לך עתה לביתך; הדבר שהאמנת בו נעשה!" ובאותה שעה נרפא המשרת.

13 האהבה הגדולה ביותר היא זו של אדם שמקריב את נפשו בעד ידידיו;