Sabedoria
A sabedoria é um dos temas mais ricos da Bíblia. O temor do Senhor é seu princípio, e buscá-la vale mais que ouro ou prata. Deus promete dar sabedoria generosamente a quem pedir com fé.
O princípio da sabedoria
O temor do Senhor é o início de toda sabedoria verdadeira. Quem reverencia a Deus aprende a viver com discernimento e prudência.
7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ פ
10 תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃
33 יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃
10 ראשית חכמה ׀ יראת יהוה שכל טוב לכל־עשיהם תהלתו עמדת לעד׃
12 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃13 לא־ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃14 תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי׃15 לא־יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃16 לא־תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃17 לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז׃18 ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃19 לא־יערכנה פטדת־כוש בכתם טהור לא תסלה׃ פ20 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃21 ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השמים נסתרה׃22 אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
Sabedoria como dom de Deus
A verdadeira sabedoria vem do alto. Deus a concede generosamente a quem pede com fé, sem lançar em rosto a fraqueza humana.
6 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃
6 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃
3 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃5 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃
23 לך ׀ אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא׃
20 ענה דניאל ואמר להוא שמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא׃
17 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל־ספר וחכמה ודניאל הבין בכל־חזון וחלמות׃
A sabedoria do alto
A sabedoria que vem de Deus é pura, pacífica, amável, cheia de misericórdia e de bons frutos. Ela se opõe à sabedoria terrena e mundana.
Direção e discernimento
Deus guia os humildes na justiça e ensina seu caminho aos mansos. Ele promete dirigir nossos passos quando confiamos nele de todo o coração.
5 בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען׃6 בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃
7 אל־תהי חכם בעיניך ירא את־יהוה וסור מרע׃
8 אשכילך ׀ ואורך בדרך־זו תלך איעצה עליך עיני׃
9 ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו׃
4 דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני׃5 הדריכני באמתך ׀ ולמדני כי־אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל־היום׃
23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃
8 השמיעני בבקר ׀ חסדך כי־בך בטחתי הודיעני דרך־זו אלך כי־אליך נשאתי נפשי׃
10 למדני ׀ לעשות רצונך כי־אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור׃11 למען־שמך יהוה תחיני בצדקתך ׀ תוציא מצרה נפשי׃
11 הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי׃
A Palavra como fonte de sabedoria
A Palavra de Deus é lâmpada para os pés e luz para o caminho. Meditar nas Escrituras nos dá entendimento superior ao dos mestres.
105 נר־לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃
105 נר־לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃
18 גל־עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃
130 פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃
1 אשרי־האיש אשר ׀ לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב׃2 כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה׃
22 בהתהלכך ׀ תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃
Sabedoria prática para o dia a dia
A sabedoria se aplica em cada decisão: nas finanças, nos relacionamentos, no trabalho e no uso do tempo. Vivamos como sábios, não como insensatos.
20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃
20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃
8 קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב׃
18 מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃
6 כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃
29 ארך אפים רב־תבונה וקצר־רוח מרים אולת׃
10 רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה׃
3 נצר פיו שמר נפשו פשק פתיו מחתה־לו׃
15 דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃
2 בא־זדון ויבא קלון ואת־צנועים חכמה׃
8 חכם־לב יקח מצות ואויל פתים ילבט׃
15 לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת׃
2 לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו׃
28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃
O valor da sabedoria
A sabedoria é mais preciosa que rubis. Quem a encontra, encontra a vida e alcança o favor do Senhor. Nada se compara a ela.
13 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃
35 כי מצאי [מצאי כ] (מצא ק) חיים ויפק רצון מיהוה׃
16 קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃
9 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃
1 לאדם מערכי־לב ומיהוה מענה לשון׃
12 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃
10 אל־תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על־זה׃
26 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח׃
10 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃ ס
A sabedoria e a soberania de Deus
Os caminhos de Deus são mais altos que os nossos. Sua sabedoria é insondável, eterna e infinitamente superior ao entendimento humano.
9 כי־גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃
8 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃
28 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם ׀ יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃
28 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם ׀ יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃
4 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את־יעף דבר יעיר ׀ בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃
1 הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־יהוה לא דרשו׃2 וגם־הוא חכם ויבא רע ואת־דבריו לא הסיר וקם על־בית מרעים ועל־עזרת פעלי און׃
29 גם־זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה׃ ס
2 ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃3 והריחו ביראת יהוה ולא־למראה עיניו ישפוט ולא־למשמע אזניו יוכיח׃
11 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא־יכזבו מימיו׃
24 מה־רבו מעשיך ׀ יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
5 גדול אדונינו ורב־כח לתבונתו אין מספר׃
24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃
12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
4 והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃
8 ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל־היכל־קדשך ביראתך׃
11 תודיעני ארח חיים שבע מחות את־פניך נעמות בימינך נצח׃
9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃ ס
23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא־לאיש הלך והכין את־צעדו׃
12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
1 אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום׃
5 אנשי־רע לא־יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃
19 יהוה בחכמה יסד־ארץ כונן מים בתבונה׃
12 בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃13 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃
1 ויען איוב ויאמר׃2 אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל׃3 אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף׃4 חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם׃
8 הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורש ממך כי אם־עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם־אלהיך׃ פ
6 ויאמר אל־השפטים ראו מה־אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃