1 א ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם

2 ב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו

3 ג ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה

4 ד הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם {פ}

5 ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום

6 ו וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו

7 ז ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם

8 ח ונח מצא חן בעיני יהוה {פ}

9 ט אלה תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח

1 And it came to pass when mankind began to multiply on the earth, and daughters were born to them,

2 that the sons of God saw the daughters of men that they were fair, and took themselves wives of all that they chose.

3 And Jehovah said, My Spirit shall not always plead with Man; for he indeed is flesh; but his days shall be a hundred and twenty years.

4 In those days were the giants on the earth, and also afterwards, when the sons of God had come in to the daughters of men, and they had borne {children} to them; these were the heroes, who of old were men of renown.

5 And Jehovah saw that the wickedness of Man was great on the earth, and every imagination of the thoughts of his heart only evil continually.

6 And Jehovah repented that he had made Man on the earth, and it grieved him in his heart.

7 And Jehovah said, I will destroy Man, whom I have created, from the earth-from man to cattle, to creeping things, and to fowl of the heavens; for I repent that I have made them.

8 But Noah found favour in the eyes of Jehovah.

9 This is the history of Noah. Noah was a just man, perfect amongst his generations: Noah walked with God.