1 א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו  {פ}

2 ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך  כי כשלת בעונך

3 ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו

4 ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום

5 ה ארפא משובתם--אהבם נדבה  כי שב אפי ממנו

6 ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון

7 ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון

8 ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון

9 ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא [ (Hosea 14:10) י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם  כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם  {ש} ]