1 ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.
2 "רבי," שאלו תלמידיו, "מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?"
3 "לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו", השיב ישוע. "אדם זה נולד עיוור על־מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו. 4 עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר. 5 כל עוד אני בעולם, אני אור העולם – אני מעניק לו את אורי."
6 ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור. 7 "לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח", אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.
8 שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה: "האם זהו אותו קבצן עיוור?" 9 אחדים השיבו: "כן." ואחדים אמרו: "לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם", הרהרו בקול. "אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!"
הקבצן בא לעזרתם וקרא "אני האיש!"
10 "כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?" שאלו.
11 והקבצן סיפר להם: "אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!"
12 "היכן האיש הזה עכשיו?" שאלו האנשים.
"איני יודע", השיב הקבצן.