12 Aber die Söhne Elis waren böse Buben; die fragten nicht nach dem HERRN
13 noch nach dem Recht der Priester an das Volk. Wenn jemand etwas opfern wollte, so kam des Priesters Diener, wenn das Fleisch kochte, und hatte eine Gabel mit drei Zacken in seiner Hand
14 und stieß in den Tiegel oder Kessel oder Pfanne oder Topf; was er mit der Gabel hervorzog, das nahm der Priester davon. Also taten sie dem ganzen Israel, die dahinkamen zu Silo.
15 Desgleichen, ehe denn sie das Fett anzündeten, kam des Priesters Diener und sprach zu dem, der das Opfer brachte: Gib mir das Fleisch, dem Priester zu braten; denn er will nicht gekochtes Fleisch von dir nehmen, sondern rohes.
16 Wenn dann jemand zu ihm sagte: Laß erst das Fett anzünden und nimm darnach, was dein Herz begehrt, so sprach er zu ihm: Du sollst mir's jetzt geben; wo nicht so will ich's mit Gewalt nehmen.
17 Darum war die Sünde der jungen Männer sehr groß vor dem HERRN; denn die Leute lästerten das Opfer des HERRN.
12 ובני עלי בני בליעל לא ידעו את־יהוה׃
13 ומשפט הכהנים את־העם כל־איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש־השנים בידו׃
14 והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל־ישראל הבאים שם בשלה׃
15 גם בטרם יקטרון את־החלב ובא ׀ נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא־יקח ממך בשר מבשל כי אם־חי׃
16 ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח־לך כאשר תאוה נפשך ואמר ׀ [לו כ] (לא ק) כי עתה תתן ואם־לא לקחתי בחזקה׃
17 ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את־פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה׃