14 Verflucht sei der Tag, da ich geboren bin; der Tag, an welchem mich meine Mutter zur Welt gebracht hat, sei nicht gesegnet!

15 Verflucht sei der Mann, der meinem Vater die frohe Botschaft gebracht hat: »Dir ist ein Knabe geboren, freue dich!«

16 Diesem Mann ergehe es wie den Städten, welche der HERR umgekehrt hat, ohne daß es ihn reute; laß ihn Geschrei hören am Morgen und Kriegslärm zur Mittagszeit;

17 weil er mich nicht im Mutterschoße tötete, so daß meine Mutter mein Grab geworden und sie ewig schwanger geblieben wäre!

18 Warum bin ich doch aus dem Mutterschoße hervorgegangen, um Mühsal und Kummer zu sehen und daß meine Tage in Schande vergehen?

14 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר־ילדתני אמי אל־יהי ברוך׃

15 ארור האיש אשר בשר את־אבי לאמר ילד־לך בן זכר שמח שמחהו׃

16 והיה האיש ההוא כערים אשר־הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃

17 אשר לא־מותתני מרחם ותהי־לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃

18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃ פ