1 ואשה אחת מנשי בני־הנביאים צעקה אל־אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את־יהוה והנשה בא לקחת את־שני ילדי לו לעבדים׃

2 ויאמר אליה אלישע מה אעשה־לך הגידי לי מה־יש־ [לכי כ] (לך ק) בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם־אסוך שמן׃

3 ויאמר לכי שאלי־לך כלים מן־החוץ מאת כל־ [שכנכי כ] (שכניך ק) כלים רקים אל־תמעיטי׃

4 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד־בניך ויצקת על כל־הכלים האלה והמלא תסיעי׃

5 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא [מיצקת כ] (מוצקת׃ ק)

6 ויהי ׀ כמלאת הכלים ותאמר אל־בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן׃

7 ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את־השמן ושלמי את־ [נשיכי כ] (נשיך ק) ואת [בניכי כ] (ובניך ק) תחיי בנותר׃ פ

1 And a woman of the wives of the sons of the prophets cried to Elisha saying, Thy servant my husband is dead, and thou knowest that thy servant feared Jehovah; and the creditor is come to take my two children to be bondmen.

2 And Elisha said to her, What shall I do for thee? Tell me, what hast thou in the house? And she said, Thy handmaid has not anything at all in the house but a pot of oil.

3 And he said, Go, borrow for thyself vessels abroad from all thy neighbours, empty vessels; let it not be few;

4 and go in, and shut the door upon thee and upon thy sons, and pour out into all those vessels, and set aside what is full.

5 And she went from him, and shut the door upon her and upon her sons: they brought {the vessels} to her, and she poured out.

6 And it came to pass when the vessels were full, that she said to her son, Bring me yet a vessel. And he said to her, There is not a vessel more. And the oil stayed.

7 And she came and told the man of God; and he said, Go, sell the oil, and pay thy debt, and live thou {and} thy sons on the rest.