Pular para o conteúdo
Publicidade Remover anúncios

1 Samuel 17

WLC · Westminster Leningrad Codex

1 וַיַּאַסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ שֹׂכֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֛וּ בֵּין־שׂוֹכֹ֥ה וּבֵין־עֲזֵקָ֖ה בְּאֶ֥פֶס דַּמִּֽים׃ 2 וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים׃ 3 וּפְלִשְׁתִּ֞ים עֹמְדִ֤ים אֶל־הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֛ל עֹמְדִ֥ים אֶל־הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וְהַגַּ֖יְא בֵּינֵיהֶֽם׃ 4 וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֨יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת׃ 5 וְכ֤וֹבַע נְחֹ֨שֶׁת֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁת־אֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת׃ 6 וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו׃ 7 וחץ חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיו׃ 8 וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶל־מַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּ־לָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי׃ 9 אִם־יוּכַ֞ל לְהִלָּחֵ֤ם אִתִּי֙ וְהִכָּ֔נִי וְהָיִ֥ינוּ לָכֶ֖ם לַעֲבָדִ֑ים וְאִם־אֲנִ֤י אֽוּכַל־לוֹ֙ וְהִכִּיתִ֔יו וִהְיִ֤יתֶם לָ֨נוּ֙ לַעֲבָדִ֔ים וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֹתָֽנוּ׃ 10 וַיֹּ֨אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶת־מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה תְּנוּ־לִ֣י אִ֔ישׁ וְנִֽלָּחֲמָ֖ה יָֽחַד׃ 11 וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחַ֥תּוּ וַיִּֽרְא֖וּ מְאֹֽד׃ פ 12 וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֨חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים׃ 13 וַיֵּ֨לְכ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת בְּנֵֽי־יִשַׁי֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֥וּ אַחֲרֵי־שָׁא֖וּל לַמִּלְחָמָ֑ה וְשֵׁ֣ם ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֗יו אֲשֶׁ֤ר הָלְכוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֱלִיאָ֣ב הַבְּכ֗וֹר וּמִשְׁנֵ֨הוּ֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב וְהַשְּׁלִשִׁ֖י שַׁמָּֽה׃ 14 וְדָוִ֖ד ה֣וּא הַקָּטָ֑ן וּשְׁלֹשָׁה֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֖וּ אַחֲרֵ֥י שָׁאֽוּל׃ ס 15 וְדָוִ֛ד הֹלֵ֥ךְ וָשָׁ֖ב מֵעַ֣ל שָׁא֑וּל לִרְע֛וֹת אֶת־צֹ֥אן אָבִ֖יו בֵּֽית־לָֽחֶם׃ 16 וַיִּגַּ֥שׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַשְׁכֵּ֣ם וְהַעֲרֵ֑ב וַיִּתְיַצֵּ֖ב אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ פ 17 וַיֹּ֨אמֶר יִשַׁ֜י לְדָוִ֣ד בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א לְאַחֶ֨יךָ֙ אֵיפַ֤ת הַקָּלִיא֙ הַזֶּ֔ה וַעֲשָׂרָ֥ה לֶ֖חֶם הַזֶּ֑ה וְהָרֵ֥ץ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לְאַחֶֽיךָ׃ 18 וְ֠אֵת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶֽחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂר־הָאָ֑לֶף וְאֶת־אַחֶ֨יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד לְשָׁל֔וֹם וְאֶת־עֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח׃ 19 וְשָׁא֤וּל וְהֵ֨מָּה֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק הָֽאֵלָ֑ה נִלְחָמִ֖ים עִם־פְּלִשְׁתִּֽים׃ 20 וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד בַּבֹּ֗קֶר וַיִּטֹּ֤שׁ אֶת־הַצֹּאן֙ עַל־שֹׁמֵ֔ר וַיִּשָּׂ֣א וַיֵּ֔לֶךְ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יִשָׁ֑י וַיָּבֹא֙ הַמַּעְגָּ֔לָה וְהַחַ֗יִל הַיֹּצֵא֙ אֶל־הַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וְהֵרֵ֖עוּ בַּמִּלְחָמָֽה׃ 21 וַתַּעֲרֹ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלִשְׁתִּ֔ים מַעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את מַעֲרָכָֽה׃ 22 וַיִּטֹּשׁ֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַכֵּלִ֜ים מֵעָלָ֗יו עַל־יַד֙ שׁוֹמֵ֣ר הַכֵּלִ֔ים וַיָּ֖רָץ הַמַּעֲרָכָ֑ה וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁאַ֥ל לְאֶחָ֖יו לְשָׁלֽוֹם׃ 23 וְה֣וּא ׀ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֗ם וְהִנֵּ֣ה אִ֣ישׁ הַבֵּנַ֡יִם עוֹלֶ֞ה גָּלְיָת֩ הַפְּלִשְׁתִּ֨י שְׁמ֤וֹ מִגַּת֙ ממערות פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְדַבֵּ֖ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִֽד׃ 24 וְכֹל֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בִּרְאוֹתָ֖ם אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיָּנֻ֨סוּ֙ מִפָּנָ֔יו וַיִּֽירְא֖וּ מְאֹֽד׃ 25 וַיֹּ֣אמֶר ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְּאִיתֶם֙ הָאִ֤ישׁ הָֽעֹלֶה֙ הַזֶּ֔ה כִּ֛י לְחָרֵ֥ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה וְֽ֠הָיָה הָאִ֨ישׁ אֲשֶׁר־יַכֶּ֜נּוּ יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ ׀ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶת־בִּתּוֹ֙ יִתֶּן־ל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חָפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 26 וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶֽל־הָאֲנָשִׁ֞ים הָעֹמְדִ֣ים עִמּוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַה־יֵּעָשֶׂ֗ה לָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר יַכֶּה֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַלָּ֔ז וְהֵסִ֥יר חֶרְפָּ֖ה מֵעַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י מִ֗י הַפְּלִשְׁתִּ֤י הֶֽעָרֵל֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכ֖וֹת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים׃ 27 וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָעָ֔ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יֵעָשֶׂ֔ה לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר יַכֶּֽנּוּ׃ 28 וַיִּשְׁמַ֤ע אֱלִיאָב֙ אָחִ֣יו הַגָּד֔וֹל בְּדַבְּר֖וֹ אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים וַיִּֽחַר־אַף֩ אֱלִיאָ֨ב בְּדָוִ֜ד וַיֹּ֣אמֶר ׀ לָמָּה־זֶּ֣ה יָרַ֗דְתָּ וְעַל־מִ֨י נָטַ֜שְׁתָּ מְעַ֨ט הַצֹּ֤אן הָהֵ֨נָּה֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲנִ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־זְדֹנְךָ֗ וְאֵת֙ רֹ֣עַ לְבָבֶ֔ךָ כִּ֗י לְמַ֛עַן רְא֥וֹת הַמִּלְחָמָ֖ה יָרָֽדְתָּ׃ 29 וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד מֶ֥ה עָשִׂ֖יתִי עָ֑תָּה הֲל֖וֹא דָּבָ֥ר הֽוּא׃ 30 וַיִּסֹּ֤ב מֵֽאֶצְלוֹ֙ אֶל־מ֣וּל אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְשִׁבֻ֤הוּ הָעָם֙ דָּבָ֔ר כַּדָּבָ֖ר הָרִאשֽׁוֹן׃ 31 וַיְּשָּֽׁמְעוּ֙ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר דָּוִ֑ד וַיַּגִּ֥דוּ לִפְנֵֽי־שָׁא֖וּל וַיִּקָּחֵֽהוּ׃ 32 וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל אַל־יִפֹּ֥ל לֵב־אָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִם־הַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה׃ 33 וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֨כֶת֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽי־נַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו׃ ס 34 וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל רֹעֶ֨ה הָיָ֧ה עַבְדְּךָ֛ לְאָבִ֖יו בַּצֹּ֑אן וּבָ֤א הָֽאֲרִי֙ וְאֶת־הַדּ֔וֹב וְנָשָׂ֥א שֶׂ֖ה מֵהָעֵֽדֶר׃ 35 וְיָצָ֧אתִי אַחֲרָ֛יו וְהִכִּתִ֖יו וְהִצַּ֣לְתִּי מִפִּ֑יו וַיָּ֣קָם עָלַ֔י וְהֶחֱזַ֨קְתִּי֙ בִּזְקָנ֔וֹ וְהִכִּתִ֖יו וַהֲמִיתִּֽיו׃ 36 גַּ֧ם אֶֽת־הָאֲרִ֛י גַּם־הַדּ֖וֹב הִכָּ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וְֽ֠הָיָה הַפְּלִשְׁתִּ֨י הֶעָרֵ֤ל הַזֶּה֙ כְּאַחַ֣ד מֵהֶ֔ם כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכֹ֖ת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים׃ ס 37 וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי מִיַּ֤ד הָֽאֲרִי֙ וּמִיַּ֣ד הַדֹּ֔ב ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי מִיַּ֥ד הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַזֶּ֑ה ס וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־דָּוִד֙ לֵ֔ךְ וַֽיהוָ֖ה יִהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃ 38 וַיַּלְבֵּ֨שׁ שָׁא֤וּל אֶת־דָּוִד֙ מַדָּ֔יו וְנָתַ֛ן ק֥וֹבַע נְחֹ֖שֶׁת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיַּלְבֵּ֥שׁ אֹת֖וֹ שִׁרְיֽוֹן׃ 39 וַיַּחְגֹּ֣ר דָּוִ֣ד אֶת־חַ֠רְבּוֹ מֵעַ֨ל לְמַדָּ֜יו וַיֹּ֣אֶל לָלֶכֶת֮ כִּ֣י לֹֽא־נִסָּה֒ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־שָׁא֗וּל לֹ֥א אוּכַ֛ל לָלֶ֥כֶת בָּאֵ֖לֶּה כִּ֣י לֹ֣א נִסִּ֑יתִי וַיְסִרֵ֥ם דָּוִ֖ד מֵעָלָֽיו׃ 40 וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים ׀ מִן־הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ל֛וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּֽי׃ 41 וַיֵּ֨לֶךְ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י הֹלֵ֥ךְ וְקָרֵ֖ב אֶל־דָּוִ֑ד וְהָאִ֛ישׁ נֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה לְפָנָֽיו׃ 42 וַיַּבֵּ֧ט הַפְּלִשְׁתִּ֛י וַיִּרְאֶ֥ה אֶת־דָּוִ֖ד וַיִּבְזֵ֑הוּ כִּֽי־הָיָ֣ה נַ֔עַר וְאַדְמֹנִ֖י עִם־יְפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ 43 וַיֹּ֤אמֶר הַפְּלִשְׁתִּי֙ אֶל־דָּוִ֔ד הֲכֶ֣לֶב אָנֹ֔כִי כִּֽי־אַתָּ֥ה בָֽא־אֵלַ֖י בַּמַּקְל֑וֹת וַיְקַלֵּ֧ל הַפְּלִשְׁתִּ֛י אֶת־דָּוִ֖ד בֵּאלֹהָֽיו׃ 44 וַיֹּ֥אמֶר הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־דָּוִ֑ד לְכָ֣ה אֵלַ֔י וְאֶתְּנָה֙ אֶת־בְּשָׂ֣רְךָ֔ לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ ס 45 וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽא־אֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּ׃ 46 הַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ 47 וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה כִּֽי־לֹ֛א בְּחֶ֥רֶב וּבַחֲנִ֖ית יְהוֹשִׁ֣יעַ יְהוָ֑ה כִּ֤י לַֽיהוָה֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וְנָתַ֥ן אֶתְכֶ֖ם בְּיָדֵֽנוּ׃ 48 וְהָיָה֙ כִּֽי־קָ֣ם הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּקְרַ֖ב לִקְרַ֣את דָּוִ֑ד וַיְמַהֵ֣ר דָּוִ֔ד וַיָּ֥רָץ הַמַּעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את הַפְּלִשְׁתִּֽי׃ 49 וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶת־יָד֜וֹ אֶל־הַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֨בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֨בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו אָֽרְצָה׃ 50 וַיֶּחֱזַ֨ק דָּוִ֤ד מִן־הַפְּלִשְׁתִּי֙ בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַד־דָּוִֽד׃ 51 וַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶת־חַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָת־בָּ֖הּ אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּרְא֧וּ הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽי־מֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ׃ 52 וַיָּקֻ֣מוּ אַנְשֵׁי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וִיהוּדָ֜ה וַיָּרִ֗עוּ וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔ים עַד־בּוֹאֲךָ֣ גַ֔יְא וְעַ֖ד שַׁעֲרֵ֣י עֶקְר֑וֹן וַֽיִּפְּל֞וּ חַֽלְלֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ בְּדֶ֣רֶךְ שַׁעֲרַ֔יִם וְעַד־גַּ֖ת וְעַד־עֶקְרֽוֹן׃ 53 וַיָּשֻׁ֨בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִדְּלֹ֖ק אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אֶת־מַחֲנֵיהֶֽם׃ 54 וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיְבִאֵ֖הוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶת־כֵּלָ֖יו שָׂ֥ם בְּאָהֳלֽוֹ׃ ס 55 וְכִרְא֨וֹת שָׁא֜וּל אֶת־דָּוִ֗ד יֹצֵא֙ לִקְרַ֣את הַפְּלִשְׁתִּ֔י אָמַ֗ר אֶל־אַבְנֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א בֶּן־מִי־זֶ֥ה הַנַּ֖עַר אַבְנֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֔ר חֵֽי־נַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֖לֶךְ אִם־יָדָֽעְתִּי׃ 56 וַיֹּ֖אמֶר הַמֶּ֑לֶךְ שְׁאַ֣ל אַתָּ֔ה בֶּן־מִי־זֶ֖ה הָעָֽלֶם׃ ס 57 וּכְשׁ֣וּב דָּוִ֗ד מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ אַבְנֵ֔ר וַיְבִאֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שָׁא֑וּל וְרֹ֥אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י בְּיָדֽוֹ׃ 58 וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שָׁא֔וּל בֶּן־מִ֥י אַתָּ֖ה הַנָּ֑עַר וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד בֶּֽן־עַבְדְּךָ֥ יִשַׁ֖י בֵּ֥ית הַלַּחְמִֽי׃

JBMLE · Judson Bible

ဂေါ​လျတ်​၏​စိန်​ခေါ်​ခြင်း

1 ဖိ​လိ​တ္တိ လူ​တို့​သည် ဗိုလ်​ခြေ​များ​ကို​နှိုး​ဆော်၍ ယု​ဒ​ခ​ရိုင် ရှော​ခေါ​မြို့၌ စု​ဝေး​သ​ဖြင့်၊ ရှော​ခေါ​မြို့​နှင့် အ​ဇေ​ကာ​မြို့​စပ်​ကြား ဒ​မိမ်​အ​ရပ်​မှာ​တပ်​ချ​ကြ၏။ 2 ရှော​လု​နှင့် ဣ​သ​ရေ​လ​လူ​တို့​သည် စု​ဝေး၍ ဧ​လာ​ချိုင့်​နား​မှာ တပ်​ချ၍ ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​တို့​ကို​တိုက်​မည်​ဟု စစ်​ခင်း​ကျင်း​ကြ၏။ 3 ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​အ​ချို့​တို့​သည် ချိုင့်​တစ်​ဖက်၌ တောင်​ပေါ်​မှာ​ရပ်​လျက်၊ ဣ​သ​ရေ​လ​လူ​အ​ချို့​တို့​သည် ချိုင့်​တစ်​ဖက်၌ တောင်​ပေါ်​မှာ ရပ်​လျက်​ရှိ​ကြ၏။ 4 ခြောက်​တောင်​နှင့်​တစ်​ထွာ အ​ရပ်​မြင့်​သော ဂါ​သ​မြို့​သား ဂေါ​လျတ်​အ​မည်​ရှိ​သော သူ​ရဲ​သည် ဖိ​လိ​တ္တိ​တပ်​ထဲ​က ထွက်​လာ၏။ 5 သူ​သည် ခေါင်း​ပေါ်​မှာ ကြေး​ဝါ​ခ​မောက်​လုံး​ကို​ဆောင်း၍ အ​ခွက်​ငါး​ဆယ် အ​ချိန်​ရှိ​သော ကြေး​ဝါ​ချပ်​အင်္ကျီ​ကို ဝတ်၏။ 6 ကြေး​ဝါ​ခြေ​စွပ်​ကို စွပ်​လျက် ပ​ခုံး​ကြား​မှာ ကြေး​ဝါ​ကိ​ဒုန်​လက်​နက်​ကို ဆွဲ​လျက်​ရှိ၏။ 7 လှံ​ရိုး​ကား ရက်​ကန်း​လက်​လိပ်​နှင့် အ​မျှ​ကြီး၏။ လှံ​ကိုယ်​ကား သံ​ခြောက်​ပိဿာ​အ​ချိန် ရှိ၏။ သူ့​ရှေ့​မှာ​ဒိုင်း​လွှား​ကို ဆောင်​သော​သူ​တစ်​ယောက်​သည် သွား​ရ၏။ 8 ထို​သူ​ရဲ​သည် ရပ်​လျက် သင်​တို့​သည် စစ်​ပြိုင်​ခြင်း​ငှာ အ​ဘယ်​ကြောင့် ထွက်​လာ​ကြ​သ​နည်း။ ငါ​သည် ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ၊ သင်​တို့​သည် ရှော​လု၏​ကျွန် ဖြစ်​ကြ​သည် မ​ဟုတ်​လော။ လူ​တစ်​ယောက်​ကို ရွေး​ကောက်၍ ငါ​နှင့်​တိုက်​ခြင်း​ငှာ လာ​ပါ​စေ။ 9 သူ​သည် ငါ့​ကို​တိုက်၍ သတ်​နိုင်​လျှင် ငါ​တို့​သည် သင်​တို့၏​ကျွန်​ခံ​မည်။ သို့​မ​ဟုတ် ထို​သူ​ကို​ငါ​နိုင်၍​သတ်​လျှင်၊ သင်​တို့​သည် ငါ​တို့၏​ကျွန်​ခံ၍ ငါ​တို့​အ​မှု​ကို ဆောင်​ရွက်​ရ​ကြ​မည်​ဟု ဣ​သ​ရေ​လ​ဗိုလ်​ခြေ​တို့​ကို ဟစ်၍​ပြော​ဆို၏။ 10 တစ်​ဖန် ထို​ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​က၊ ဣ​သ​ရေ​လ​ဗိုလ်​ခြေ​တို့​ကို ယ​နေ့​ငါ​ကြိမ်း​ပ၏။ လူ​ချင်း​တိုက်​စေ​ခြင်း​ငှာ လူ​တစ်​ယောက်​ကို​ပေး​ကြ​လော့​ဟု ဆို၏။ 11 ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​ပြော​သော ထို​စ​ကား​ကို ရှော​လု​နှင့် ဣ​သ​ရေ​လ​လူ​အ​ပေါင်း​တို့​သည် ကြား​လျှင် စိတ်​ပျက်၍ အ​လွန်​ကြောက်​ရွံ့​ကြ၏။

တပ်​စ​ခန်း​သို့​ဒါ​ဝိဒ်​ရောက်​ရှိ​လာ​ခြင်း

12 ယု​ဒ​ပြည်၊ ဗက်​လင်​မြို့၊ ဧ​ဖ​ရတ်​အ​ရပ်​သား​ဖြစ်​သော ဒါ​ဝိဒ်၏​အ​ဘ​ယေ​ရှဲ​သည် သား​ရှစ်​ယောက်​ရှိ၏။ ရှော​လု​လက်​ထက်၌ ထို​သူ​သည် အ​သက်​ကြီး​သော​သူ၏ အ​ရာ​ရှိ၏။ 13 ယေ​ရှဲ၏​သား​တို့​တွင် အ​သက်​အ​ကြီး​ဆုံး​သော​သူ သုံး​ယောက်​တို့​သည် စစ်​မှု​ကို​ထမ်း၍ ရှော​လု​နောက်​သို့ လိုက်​ကြ၏။ သူ​တို့​အ​မည်​ကား သား​ဦး​ဧ​လျာ​ဘ၊ ဒု​တိ​ယ​သား အ​ဘိ​န​ဒပ်၊ တ​တိ​ယ​သား ရှိ​မာ​တည်း။ 14 ဒါ​ဝိဒ်​သည် အ​ငယ်​ဆုံး​သော​သား​ဖြစ်၏။ သား​ကြီး​သုံး​ယောက်​တို့​သည် ရှော​လု​နောက်​တော်​သို့ လိုက်​ကြ​သော်​လည်း၊ 15 ဒါ​ဝိဒ်​သည် မ​လိုက်၊ ဗက်​လင်​မြို့​မှာ မိ​မိ​အ​ဘ၏​သိုး​တို့​ကို ထိန်း​ကျောင်း​ခြင်း​ငှာ ပြန်​သွား​လေ၏။ 16 ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​သည် အ​ရက်​လေး​ဆယ်​ပတ်​လုံး၊ နံ​နက်​တစ်​ခါ၊ ညဉ့်​ဦး​တစ်​ခါ ချဉ်း​ကပ်၍ ကိုယ်​ကို​ပြ၏။ 17 ထို​အ​ခါ ယေ​ရှဲ​သည် မိ​မိ​သား​ဒါ​ဝိဒ်​ကို​ခေါ်၍၊ သင့်​အစ်​ကို​တို့​အ​ဖို့ ဤ​ပေါက်​ပေါက် တစ်​ဧ​ဖာ​နှင့် ဤ​မုန့်​ဆယ်​လုံး​တို့​ကို​ယူ၍ အစ်​ကို​တို့​ရှိ​ရာ​တပ်​တော်​သို့ ပြေး​သွား​လော့။ 18 ဤ​ဒိန်​ခဲ​ဆယ်​လုံး​ကို​လည်း ယူ၍ သူ​တို့​တပ်​မှူး​အား​ဆက်​လော့။ သင့်​အစ်​ကို​တို့​သည် ကျန်း​မာ​ခြင်း ရှိ​သည်​မ​ရှိ​သည်​ကို ကြည့်​ရှု​ပြီး​မှ၊ သူ​တို့​ထံ​မှာ သက်​သေ​တစ်​စုံ​တစ်​ခု​ကို ခံ​ယူ​လော့​ဟု မှာ​လိုက်​လေ၏။ 19 ထို​ကာ​လ၌ ရှော​လု​မှ​စ၍ ဒါ​ဝိဒ်​အစ်​ကို​တို့​နှင့် ဣ​သ​ရေ​လ​လူ​အ​ပေါင်း​တို့​သည် ဧ​လာ​ချိုင့်​မှာ ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​တို့​ကို စစ်​တိုက်​လျက်​ရှိ​ကြ၏။

20 ဒါ​ဝိဒ်​သည် နံ​နက်​စော​စော​ထ၍ သိုး​တို့​ကို သိုး​ထိန်း၌​အပ်​ပြီး​လျှင်၊ အ​ဘ​မှာ​လိုက်​သည်​အ​တိုင်း စား​စ​ရာ​ကို​ယူ​သွား၍၊ ရိ​က္ခာ​လှည်း​ထား​ရာ​သို့ ရောက်​သော​အ​ခါ၊ 21 ဣ​သ​ရေ​လ တပ်​သား​တို့​နှင့် ဖိ​လိ​တ္တိ​တပ်​သား​တို့​သည် စစ်​ခင်း​ကျင်း၍ စစ်​တ​လင်း​သို့​ချီ​လျက်၊ စစ်​တိုက်​မည်​အ​သံ​နှင့် ကြွေး​ကြော်​ကြ၏။ 22 ဒါ​ဝိဒ်​သည် မိ​မိ၌​ပါ​သော​အ​ရာ​တို့​ကို ရိ​က္ခာ​စောင့်​လက်၌ အပ်​ထား​ပြီး​လျှင်၊ တပ်​သား​စု​ထဲ​သို့​ပြေး၍ မိ​မိ​အစ်​ကို​တို့​ကို နှုတ်​ဆက်၏။ 23 သူ​တို့​နှင့်​ပြော​စဉ်​တွင်၊ ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ၊ ဂါ​သ​မြို့​သား ဂေါ​လျတ်​အ​မည်​ရှိ​သော သူ​ရဲ​သည် ဖိ​လိ​တ္တိ​တပ်​ထဲ​က ထွက်​လာ၍ ယ​မန်​ကဲ့​သို့​ပြော​ဆို​သည်​ကို ဒါ​ဝိဒ်​သည် ကြား​လေ၏။ 24 ဣ​သ​ရေ​လ​လူ​အ​ပေါင်း​တို့​သည် ထို​သူ​ကို​မြင်​သော​အ​ခါ အ​လွန်​ကြောက်​ရွံ့၍ ပြေး​ကြ၏။ 25 အ​ချို့​တို့​က​လည်း၊ ထို​လူ​ထွက်​လာ​သည်​ကို မြင်​သ​လော။ ဣ​သ​ရေ​လ​အ​မျိုး​ကို​ကြိမ်း​ပ​လျက် ထွက်​လာ​ပါ​သည်​တ​ကား။ သူ့​ကို သတ်​သော​သူ​အား ရှင်​ဘု​ရင်​သည် ကြီး​သော​စည်း​စိမ်​နှင့် ချီး​မြှောက်၍ သ​မီး​တော်​ကို​လည်း ပေး​စား​တော်​မူ​မည်။ ထို​သူ၏​အ​ဆွေ​အ​မျိုး​ကို​လည်း ဣ​သ​ရေ​လ​နိုင်​ငံ​တွင် မင်း​မှု လွှတ်​တော်​မူ​မည်​ဟု ပြော​ဆို​ကြ၏။ 26 ဒါ​ဝိဒ်​က​လည်း၊ ထို​ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​ကို​သတ်၍ ဣ​သ​ရေ​လ​အ​မျိုး​ခံ​သော အ​ရှက်​ကွဲ​ခြင်း​ကို ပယ်​ရှင်း​သော​သူ​သည် အ​ဘယ်​အ​ကျိုး​ကို ရ​လိမ့်​မည်​နည်း။ အ​သက်​ရှင်​တော်​မူ​သော ဘု​ရား​သ​ခင်၏ ဗိုလ်​ခြေ​တို့​ကို ကြိမ်း​ပ​ရ​မည်​အ​ကြောင်း၊ အ​ရေ​ဖျား​လှီး​ခြင်း​ကို​မ​ခံ​သော ထို​ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​သည် အ​ဘယ်​သို့​သော​သူ ဖြစ်​သ​နည်း​ဟု မိ​မိ​အ​နား​မှာ​ရှိ​သော​သူ​တို့​အား မေး​မြန်း​လျှင်၊ 27 သူ​တို့​က၊ ထို​လူ​ကို သတ်​သော​သူ​သည် ဤ​မည်​သော​အ​ကျိုး​ကို ရ​လိမ့်​မည်​ဟု ယ​မန်​ကဲ့​သို့ ပြန်​ပြော​ကြ၏။ 28 ထို​သူ​တို့​နှင့် ဒါ​ဝိဒ်​ပြော​သည်​ကို အစ်​ကို​အ​ကြီး​ဧ​လျာ​ဘ​ကြား​လျှင် ဒါ​ဝိဒ်​ကို​အ​မျက်​ထွက်၍၊ သင်​သည် အ​ဘယ်​ကြောင့် ဤ​အ​ရပ်​သို့​လာ​သ​နည်း။ ထို​နည်း​သော​သိုး​တို့​ကို တော​တွင် အ​ဘယ်​သူ​လက်၌ အပ်​ခဲ့​သ​နည်း။ သင့်​မာ​န​ကြီး​ခြင်း၊ သင့်​စိတ်​နှ​လုံး​ဆိုး​ညစ်​ခြင်း​ကို ငါ​သိ၏။ စစ်​ပွဲ​ကို ကြည့်​ရှု​ခြင်း​ငှာ​သာ လာ​ပြီ​ဟု ဆို၏။ 29 ဒါ​ဝိဒ်​က​လည်း၊ အ​ကျွန်ုပ်​သည် အ​ဘယ်​အ​မှု​ကို ပြု​မိ​သ​နည်း။ ယ​ခု​ပြော​စ​ရာ​အ​ကြောင်း မ​ရှိ​လော​ဟု ဆို​သော​နောက်၊ 30 အ​ခြား​သော​သူ​တို့​ထံ​သို့ လှည့်၍ ယ​မန်​ကဲ့​သို့​မေး​မြန်း​လျှင်၊ သူ​တို့​သည် ရှေ့​အ​တူ ပြန်​ပြော​ကြ၏။

31 ထို​သို့ ဒါ​ဝိဒ်​ပြော​သော​စ​ကား​ကို ကြား​သော​သူ​တို့​သည် ရှော​လု​ထံ​တော်၌ ကြား​လျှောက်​သော်၊ ဒါ​ဝိဒ်​ကို ခေါ်​တော်​မူ၏။ 32 ဒါ​ဝိဒ်​က​လည်း ထို​လူ​ကြောင့် အ​ဘယ်​သူ​မျှ စိတ်​မ​ပျက်​ပါ​စေ​နှင့်။ ကိုယ်​တော်​ကျွန်​သွား၍ ထို​ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​ကို တိုက်​ပါ​မည်​ဟု ရှော​လု​အား​လျှောက်​လျှင်၊ 33 ရှော​လု​က၊ သင်​သည် ထို​ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​ကို သွား၍​မ​တိုက်​နိုင်။ သင်​သည် နု​ပျို​သော​သူ​ဖြစ်၏။ ထို​သူ​သည် ပျို​သော​အ​ရွယ်​မှ​စ၍ စစ်​သူ​ရဲ​ဖြစ်​ခဲ့​ပြီ​ဟု ဒါ​ဝိဒ်​အား​ဆို​သော်၊ 34 ဒါ​ဝိဒ်​က၊ ကိုယ်​တော်​ကျွန်​သည် အ​ဘ၏​သိုး​တို့​ကို ထိန်း​ကျောင်း​စဉ်​အ​ခါ၊ ခြင်္သေ့​နှင့်​ဝံ​သည်​လာ၍ သိုး​သ​ငယ်​ကို သိုး​စု​ထဲ​က​ကိုက်​ချီ​ပါ၏။ 35 ကျွန်​တော်​လိုက်၍ သတ်​သ​ဖြင့် သိုး​သ​ငယ်​ကို သူ့​ပါး​စပ်​ထဲ​က နုတ်​ပါ၏။ ဝံ​သည် ကျွန်​တော်​ကို ပြန်၍​ကိုက်​သော​အ​ခါ၊ ဝံ၏​မုတ်​ဆိတ်​ကို​ကိုင်၍ ရိုက်​သတ်​ပါ၏။ 36 ကိုယ်​တော်​ကျွန်​သည် ခြင်္သေ့​နှင့်​ဝံ​နှစ်​ကောင်​လုံး​ကို သတ်​ပါ၏။ အ​ရေ​ဖျား​လှီး​ခြင်း​ကို မ​ခံ​သော ထို​ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​သည် အ​သက်​ရှင်​တော်​မူ​သော ဘု​ရား​သ​ခင်၏​ဗိုလ်​ခြေ​တို့​ကို ကြိမ်း​ပ​သော​ကြောင့်၊ ထို​အ​ကောင်​တစ်​ကောင်​ကဲ့​သို့ ဖြစ်​ပါ​လိမ့်​မည်။ 37 ခြင်္သေ့​လက်၊ ဝံ​လက်​မှ ကျွန်​တော်​ကို ကယ်​နုတ်​တော်​မူ​သော ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည်၊ ထို​ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​လက်​မှ ကယ်​နုတ်​တော်​မူ​လိမ့်​မည်​ဟု ရှော​လု​အား​လျှောက်​လေ​သော်၊ ရှော​လု​က သွား​လော့။ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် သင်​နှင့်​အ​တူ ရှိ​တော်​မူ​ပါ​စေ​သော​ဟု ဒါ​ဝိဒ်​အား​ဆို​လေ၏။

38 ရှော​လု​သည်​လည်း ဒါ​ဝိဒ်​ကို မိ​မိ​အ​ဝတ်​နှင့်​ဝတ်​စေ​သ​ဖြင့်၊ သူ၏​ခေါင်း​ပေါ်​မှာ ကြေး​ဝါ​ခ​မောက်​လုံး​ကို တင်၍၊ သံ​ချပ်​အင်္ကျီ​ကို​လည်း ဝတ်​စေ၏။ 39 ဒါ​ဝိဒ်​သည် ဓား​တော်​ကို အ​ဝတ်​ပေါ်​မှာ​စည်း၍ သွား​မည်​ဟု အား​ထုတ်​သော်​လည်း၊ ထို​လက်​နက်​များ​ကို မ​စုံ​စမ်း​သေး။ သို့​ဖြစ်၍ ဒါ​ဝိဒ်​က ဤ​လက်​နက်​တို့​နှင့် ကျွန်​တော်​မ​သွား​နိုင်​ပါ၊ မ​စုံ​စမ်း​ပါ​သေး​ဟု ရှော​လု​အား​လျှောက်၍ ချွတ်​ပြန်​လေ၏။

ဂေါ​လျတ်​ကို​ဒါ​ဝိဒ်​နှိမ်​နင်း​ခြင်း

40 တစ်​ဖန် မိ​မိ​တောင်​ဝှေး​ကို​ကိုင်​လျက်၊ ချော​သော​ကျောက်​ငါး​လုံး​ကို ချောင်း​ထဲ​က​ရွေး၍၊ သိုး​ထိန်း တန်​ဆာ​တည်း​ဟူ​သော လွယ်​အိတ်၌​ထည့်​ပြီး​မှ၊ လောက်​လွှဲ​ကို​လည်း​ကိုင်၍ ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​ရှိ​ရာ​သို့ ချဉ်း​လေ၏။ 41 ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​သည်​လည်း ဒါ​ဝိဒ်​ရှိ​ရာ​သို့​ချဉ်း၍ သူ့​ရှေ့​မှာ ဒိုင်း​လွှား​ကို ဆောင်​သော​သူ​လည်း သွား၏။ 42 ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​သည် ကြည့်၍ ဒါ​ဝိဒ်​ကို​မြင်​သော​အ​ခါ မ​ထီ​မဲ့​မြင်​ပြု၏။ အ​ကြောင်း​မူ​ကား၊ သူ​သည် နု​ပျို​သော​သူ၊ ဆံ​ပင်​နီ၍ မျက်​နှာ​လှ​သော​သူ​ဖြစ်၏။ 43 ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​က၊ သင်​သည် တောင်​ဝှေး​နှင့် ငါ့​ထံ​သို့​လာ​ရ​မည်​အ​ကြောင်း၊ ငါ​သည် ခွေး​ဖြစ်​သ​လော​ဟု​မေး​လျက်၊ မိ​မိ​ဘု​ရား​တို့​ကို​တိုင်​တည်၍ ဒါ​ဝိဒ်​ကို​ကျိန်​ဆဲ​လေ၏။ 44 တစ်​ဖန် ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​က လာ​ခဲ့။ သင့်​အ​သား​ကို မိုး​ကောင်း​ကင်​ငှက်​နှင့် တော​သား​ရဲ​တို့​အား ငါ​ပေး​မည်​ဟု ဒါ​ဝိဒ်​ကို​ဆို၏။ 45 ဒါ​ဝိဒ်​က​သင်​သည် ဓား၊ လှံ၊ ကိ​ဒုန်​ပါ​လျက် ငါ့​ထံ​သို့​လာ၏။ ငါ​သည် သင်​ကြိမ်း​ပ​သော ဣ​သ​ရေ​လ​ဗိုလ်​ခြေ​တို့၏ ဘု​ရား​သ​ခင်၊ ကောင်း​ကင်​ဗိုလ်​ခြေ​အ​ရှင် ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား၏​နာ​မ​တော်​ပါ​လျက် သင်​ရှိ​ရာ​သို့​လာ၏။ 46 ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် သင့်​ကို ငါ့​လက်၌ ယ​နေ့​အပ်​တော်​မူ​သ​ဖြင့်၊ သင့်​ကို​ငါ​သတ်၍ လည်​ပင်း​ကို​ဖြတ်​မည်။ ဖိ​လိ​တ္တိ​ဗိုလ်​ခြေ အ​သေ​ကောင်​များ​ကို မိုး​ကောင်း​ကင်​ငှက်​နှင့် တော​သား​ရဲ​တို့​အား ယ​နေ့​ငါ​ပေး​မည်။ ဣ​သ​ရေ​လ​အ​မျိုး၌ ဘု​ရား​သ​ခင်​ရှိ​တော်​မူ​သည်​ကို မြေ​ကြီး​သား​အ​ပေါင်း​တို့​သည် သိ​ရ​ကြ​လိမ့်​မည်။ 47 ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် ဓား​လှံ​အား​ဖြင့် ကယ်​တင်​တော်​မ​မူ​ကြောင်း​ကို၊ ဤ​ပ​ရိ​သတ်​အ​ပေါင်း​တို့​သည် သိ​ရ​ကြ​လိမ့်​မည်။ အ​ကြောင်း​မူ​ကား၊ ထာ​ဝ​ရ​ဘု​ရား​သည် စစ်​မှု​ကို​ပိုင်၍၊ ငါ​တို့​လက်​သို့ အပ်​နှံ​တော်​မူ​မည်​ဟု ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​အား​ဆို၏။ 48 ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​သည် ထ၍ ဒါ​ဝိဒ်​နှင့်​တွေ့​ခြင်း​ငှာ ချဉ်း​လာ​သော​အ​ခါ၊ ဒါ​ဝိဒ်​သည်​လည်း ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​နှင့်​တွေ့​ခြင်း​ငှာ ဗိုလ်​ခြေ​ရှိ​ရာ​သို့ အ​လျင်​အ​မြန်​ပြေး​ပြီး​မှ၊ 49 လွယ်​အိတ်​ထဲ​က ကျောက်​တစ်​လုံး​ကို နှိုက်​ယူ၍​လွှဲ​ပစ်၏။ ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ၏ န​ဖူး​ကို​မှန်၍ န​ဖူး​ပေါက်​သ​ဖြင့် သူ​သည် မြေ​ပေါ်​မှာ ငိုက်​စိုက်​လဲ​လေ၏။ 50 ထို​သို့ ဒါ​ဝိဒ်​သည် လောက်​လွှဲ​နှင့် ကျောက်​တစ်​လုံး​အား​ဖြင့် နိုင်​လျက် ထိ​ခိုက်၍​သတ်​လေ၏။၂​ရာ၊ ၂၁:၁၉။51 ထို​အ​ခါ ဒါ​ဝိဒ်​သည် ဓား​မ​ပါ​သော​ကြောင့် ပြေး၍ ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​ကို နင်း​လျက်၊ သူ၏​ဓား​ကို ဓား​အိမ်​မှ​နုတ်​ဆွဲ​ပြီး​လျှင် လည်​ပင်း​ကို​ဖြတ်၍ အ​ပြီး​သတ်​လေ၏။ ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​တို့​သည် သူ​တို့၏ သူ​ရဲ​သေ​ကြောင်း​ကို​မြင်​သော​အ​ခါ ပြေး​ကြ၏။၂​ရာ၊ ၂၁:၂၉။52 ထို​အ​ခါ ဣ​သ​ရေ​လ​အ​မျိုး၊ ယု​ဒ​အ​မျိုး​သား​တို့​သည် ထ၍ ကြွေး​ကြော်​လျက် ချိုင့်​တိုင်​အောင်​လည်း​ကောင်း၊ ဧ​ကြုန်​မြို့ တံ​ခါး​တိုင်​အောင်​လည်း​ကောင်း၊ ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​တို့​ကို လိုက်​ကြ၏။ ထိ​ခိုက်​သော ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​တို့​သည် ရှာ​ရိမ်​မြို့ လမ်း​နား​မှ​စ၍ ဂါ​သ​မြို့၊ ဧ​ကြုန်​မြို့​တိုင်​အောင် လဲ​ကြ၏။ 53 ဣ​သ​ရေ​လ အ​မျိုး​သား​တို့​သည် ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​တို့​ကို လိုက်​ရာ​မှ ပြန်​လာ၍ သူ​တို့​တဲ​များ​ကို လု​ယူ​ကြ၏။ 54 ဒါ​ဝိဒ်​သည် ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ၏ ဦး​ခေါင်း​ကို​ယူ၍ ယေ​ရု​ရှ​လင်​မြို့​သို့ ဆောင်​သွား၏။ သူ၏​လက်​နက်​များ​ကို မိ​မိ​တဲ၌​ထား၏။

ဒါ​ဝိဒ်​အား​ရှော​လု​၏​ရှေ့​တော်​သို့​သွင်း​ခြင်း

55 ဒါ​ဝိဒ်​သည် ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​ကို တိုက်​ခြင်း​ငှာ ထွက်​သွား​သည်​ကို ရှော​လု​သည်​မြင်​လျှင်၊ ထို​လု​လင်​ကား အ​ဘယ်​သူ၏​သား​ဖြစ်​သ​နည်း​ဟု ဗိုလ်​ချုပ်​မင်း​အာ​ဗ​နာ​ကို မေး၏။ အာ​ဗ​နာ​က​လည်း၊ အ​ရှင်​မင်း​ကြီး အ​သက်​တော်​ရှင်​သည်​အ​တိုင်း ကျွန်​တော်​မ​သိ​ပါ​ဟု လျှောက်​လျှင်၊ 56 ရှင်​ဘု​ရင်​က၊ ထို​လု​လင်​သည် အ​ဘယ်​သူ၏​သား​ဖြစ်​လိမ့်​မည်​ကို မေး​စစ်​လော့​ဟု မိန့်​တော်​မူ၏။ 57 ဒါ​ဝိဒ်​သည် ဖိ​လိ​တ္တိ​လူ​ကို​သတ်​ပြီး​မှ၊ သူ၏​ဦး​ခေါင်း​ကို ကိုင်​လျက် ပြန်​လာ​သော​အ​ခါ၊ အာ​ဗ​နာ​သည်​ခေါ်၍ ရှော​လု​ထံ​သို့ ဆောင်​သွား​ပြီး​လျှင်၊ 58 ရှော​လု​က၊ အ​ချင်း​လု​လင်၊ သင်​သည် အ​ဘယ်​သူ၏​သား​ဖြစ်​သ​နည်း​ဟု မေး​တော်​မူ၏။ ဒါ​ဝိဒ်​က​လည်း ကျွန်​တော်​သည် ကိုယ်​တော်​ကျွန်၊ ဗက်​လင်​မြို့​သား ယေ​ရှဲ၏​သား​ဖြစ်​ပါ​သည်​ဟု လျှောက်​လေ၏။

Todos os capítulos de 1 Samuel 31
  1. 1
  2. 2
  3. 3
  4. 4
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
  10. 10
  11. 11
  12. 12
  13. 13
  14. 14
  15. 15
  16. 16
  17. 17
  18. 18
  19. 19
  20. 20
  21. 21
  22. 22
  23. 23
  24. 24
  25. 25
  26. 26
  27. 27
  28. 28
  29. 29
  30. 30
  31. 31

Estes versículos te tocaram? Ore agora!

+581 estão orando agora.

Junte-se à corrente de oração.