1 ונעמן שר־צבא מלך־ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי־בו נתן־יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע׃
2 וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן׃
3 ותאמר אל־גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו׃
4 ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל׃
5 ויאמר מלך־ארם לך־בא ואשלחה ספר אל־מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי־כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים׃
6 ויבא הספר אל־מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את־נעמן עבדי ואספתו מצרעתו׃
7 ויהי כקרא מלך־ישראל את־הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי־זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך־דעו־נא וראו כי־מתאנה הוא לי׃
8 ויהי כשמע ׀ אלישע איש־האלהים כי־קרע מלך־ישראל את־בגדיו וישלח אל־המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא־נא אלי וידע כי יש נביא בישראל׃
9 ויבא נעמן [בסוסו כ] (בסוסיו ק) וברכבו ויעמד פתח־הבית לאלישע׃
10 וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע־פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר׃
11 ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי ׀ יצא יצוא ועמד וקרא בשם־יהוה אלהיו והניף ידו אל־המקום ואסף המצרע׃
12 הלא טוב [אבנה כ] (אמנה ק) ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא־ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה׃
13 ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי־אמר אליך רחץ וטהר׃
14 וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר׃
1 And Naaman, head of the host of the king of Aram, was a great man before his lord, and accepted of face, for by him had Jehovah given salvation to Aram, and the man was mighty in valour -- leprous.
2 And the Aramaeans have gone out [by] troops, and they take captive out of the land of Israel a little damsel, and she is before the wife of Naaman,
3 and she saith unto her mistress, O that my lord [were] before the prophet who [is] in Samaria; then he doth recover him from his leprosy.
4 And [one] goeth in and declareth to his lord, saying, Thus and thus she hath spoken, the damsel who [is] from the land of Israel.
5 And the king of Aram saith, Go thou, enter, and I send a letter unto the king of Israel; and he goeth and taketh in his hand ten talents of silver, and six thousand [pieces] of gold, and ten changes of garments.
6 And he bringeth in the letter unto the king of Israel, saying, And now, at the coming in of this letter unto thee, lo, I have sent unto thee Naaman my servant, and thou hast recovered him from his leprosy.
7 And it cometh to pass, at the king of Israels reading the letter, that he rendeth his garments, and saith, Am I God, to put to death and to keep alive, that this [one] is sending unto me to recover a man from his leprosy? for surely know, I pray you, and see, for he is presenting himself to me.
8 And it cometh to pass, at Elisha the man of Gods hearing that the king of Israel hath rent his garments, that he sendeth unto the king, saying, Why hast thou rent thy garments? let him come, I pray thee, unto me, and he doth know that there is a prophet in Israel.
9 And Naaman cometh, with his horses and with his chariot, and standeth at the opening of the house for Elisha;
10 and Elisha sendeth unto him a messenger, saying, Go, and thou hast washed seven times in Jordan, and thy flesh doth turn back to thee -- and be thou clean.
11 And Naaman is wroth, and goeth on, and saith, Lo, I said, Unto me he doth certainly come out, and hath stood and called in the name of Jehovah his God, and waved his hand over the place, and recovered the leper.
12 Are not Abana and Pharpar, rivers of Damascus, better than all the waters of Israel? do I not wash in them and I have been clean? and he turneth and goeth on in fury.
13 And his servants come nigh, and speak unto him, and say, My father, a great thing had the prophet spoken unto thee -- dost thou not do [it]? and surely, when he hath said unto thee, Wash, and be clean.
14 And he goeth down and dippeth in Jordan seven times, according to the word of the man of God, and his flesh doth turn back as the flesh of a little youth, and is clean.