Força

17 ואני ׀ אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי־היית משגב לי ומנוס ביום צר־לי׃


10 אל־תירא כי עמך־אני אל־תשתע כי־אני אלהיך אמצתיך אף־עזרתיך אף־תמכתיך בימין צדקי׃


1 לדוד ׀ יהוה ׀ אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז־חיי ממי אפחד׃


26 כלה שארי ולבבי צור־לבבי וחלקי אלהים לעולם׃


50 זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני׃


7 יהוה ׀ עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו׃


4 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם־איביכם להושיע אתכם׃


11 לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי־כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל ׀ לראש׃


31 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃ פ


9 הלוא צויתיך חזק ואמץ אל־תערץ ואל־תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃ פ


8 עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על־דברי יחזקיהו מלך־יהודה׃ פ


7 ואתם חזקו ואל־ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם׃ ס


17 אהה אדני יהוה הנה ׀ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא־יפלא ממך כל־דבר׃


3 לשום ׀ לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃


19 ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃


7 עתה ידעתי כי הושיע ׀ יהוה משיחו יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו׃


19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃


6 חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי ׀ יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ פ


7 יהוה ׀ עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו׃

8 יהוה עז־למו ומעוז ישועות משיחו הוא׃


29 נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃


23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃

24 כי־יפל לא־יוטל כי־יהוה סומך ידו׃


31 האל תמים דרכו אמרת־יהוה צרופה מגן הוא לכל ׀ החסים בו׃


6 ותצר לדוד מאד כי־אמרו העם לסקלו כי־מרה נפש כל־העם איש על־ [בנו כ] (בניו ק) ועל־בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו׃ ס


2 יהוה אדנינו מה־אדיר מך בכל־הארץ אשר תנה הודך על־השמים׃


13 לולא האמנתי לראות בטוב־יהוה בארץ חיים׃

14 קוה אל־יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל־יהוה׃


14 עזי וזמרת יה ויהי־לי לישועה׃


1 למנצח ׀ לעבד יהוה לדוד אשר דבר ׀ ליהוה את־דברי השירה הזאת ביום הציל־יהוה אותו מכף כל־איביו ומיד שאול׃

2 ויאמר ארחמך יהוה חזקי׃


31 כי לא יזנח לעולם אדני׃

32 כי אם־הוגה ורחם כרב [חסדו כ] (חסדיו׃ ק)

33 כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש׃ ס


11 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃


22 תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו׃


7 אם־אלך ׀ בקרב צרה תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני ימינך׃


3 אתה ׀ ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃


20 ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה אל־תירא ואל־תחת כי יהוה אלהים אלהי עמך לא ירפך ולא יעזבך עד־לכלות כל־מלאכת עבודת בית־יהוה׃


16 המה [ינועון כ] (יניעון ק) לאכל אם־לא ישבעו וילינו׃


29 כי־אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי׃


14 קוה אל־יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל־יהוה׃


39 ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃


20 אשר [הראיתנו כ] (הראיתני ׀ ק) צרות רבות ורעות תשוב [תחיינו כ] (תחייני ק) ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃

21 תרב ׀ גדלתי ותסב תנחמני׃


5 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה׃

7 עברי ׀ בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם־ברכות יעטה מורה׃


17 העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃


14 לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את־הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃


18 צעקו ויהוה שמע ומכל־צרותם הצילם׃


3 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃


17 אלהים למדתני מנעורי ועד־הנה אגיד נפלאותיך׃

18 וגם עד־זקנה ׀ ושיבה אלהים אל־תעזבני עד־אגיד זרועך לדור לכל־יבוא גבורתך׃


28 דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך׃


10 ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי־קדוש היום לאדנינו ואל־תעצבו כי־חדות יהוה היא מעזכם׃


1 למנצח מזמור לדוד׃


12 וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה׃ ס


4 כי־היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר־לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃


6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר־יהוה אל־זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם־ברוחי אמר יהוה צבאות׃


24 אהבו את־יהוה כל־חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על־יתר עשה גאוה׃