Jejum e Oração
4 ויהי כשמעי ׀ את־הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים׃
3 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא־בא אל־פי וסוך לא־סכתי עד־מלאת שלשת שבעים ימים׃ פ
16 ויבקש דוד את־האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה׃
12 וגם־עתה נאם־יהוה שבו עדי בכל־לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃
23 ונצומה ונבקשה מאלהינו על־זאת ויעתר לנו׃
23 ונצומה ונבקשה מאלהינו על־זאת ויעתר לנו׃
16 לך כנוס את־כל־היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל־תאכלו ואל־תשתו שלשת ימים לילה ויום גם־אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל־המלך אשר לא־כדת וכאשר אבדתי אבדתי׃
5 ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו־צום וילבשו שקים מגדולם ועד־קטנם׃
6 ויגע הדבר אל־מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על־האפר׃
7 ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל־יטעמו מאומה אל־ירעו ומים אל־ישתו׃
8 ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל־אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן־החמס אשר בכפיהם׃
9 מי־יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃
10 וירא האלהים את־מעשיהם כי־שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על־הרעה אשר־דבר לעשות־להם ולא עשה׃
28 ויהי־שם עם־יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על־הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃
3 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא־בא אל־פי וסוך לא־סכתי עד־מלאת שלשת שבעים ימים׃ פ
14 קדשו־צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל־יהוה׃
3 ואתנה את־פני אל־אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃
21 ואקרא שם צום על־הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל־רכושנו׃
13 ואני ׀ בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על־חיקי תשוב׃
3 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו־חפץ וכל־עצביכם תנגשו׃
4 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא־תצומו כיום להשמיע במרום קולכם׃
5 הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא־צום ויום רצון ליהוה׃
6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל־מוטה תנתקו׃
6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל־מוטה תנתקו׃
12 וגם־עתה נאם־יהוה שבו עדי בכל־לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃