1 E orou Jonas ao Senhor, seu Deus, lá das entranhas do peixe;2 e disse: Na minha angústia clamei ao senhor, e ele me respondeu; do ventre do Seol gritei, e tu ouviste a minha voz.3 Pois me lançaste no profundo, no coração dos mares, e a corrente das águas me cercou; todas as tuas ondas e as tuas vagas passaram por cima de mim.4 E eu disse: Lançado estou de diante dos teus olhos; como tornarei a olhar para o teu santo templo?5 As águas me cercaram até a alma, o abismo me rodeou, e as algas se enrolaram na minha cabeça.6 Eu desci até os fundamentos dos montes; a terra encerrou-me para sempre com os seus ferrolhos; mas tu, Senhor meu Deus, fizeste subir da cova a minha vida.7 Quando dentro de mim desfalecia a minha alma, eu me lembrei do Senhor; e entrou a ti a minha oração, no teu santo templo.8 Os que se apegam aos vãos ídolos afastam de si a misericórdia.9 Mas eu te oferecerei sacrifício com a voz de ação de graças; o que votei pagarei. Ao Senhor pertence a salvação.10 Falou, pois, o Senhor ao peixe, e o peixe vomitou a Jonas na terra.

1 א וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות 2 ב ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה 3 ג ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה--ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי 4 ד ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו 5 ה ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך 6 ו אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי 7 ז לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי 8 ח בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך 9 ט משמרים הבלי שוא--חסדם יעזבו 10 י ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה  ישועתה ליהוה  {ס} [ (Jonah 2:11) יא ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה  {פ} ]