1 א ותשר דבורה וברק בן אבינעם {ס} ביום ההוא {ר} br לאמר {ס} 2 ב בפרע פרעות בישראל {ס} בהתנדב {ר} br עם ברכו יהוה {ס} 3 ג שמעו מלכים האזינו {ר} br רזנים {ס} אנכי ליהוה אנכי אשירה {ס} אזמר {ר} br ליהוה אלהי ישראל {ס} 4 ד יהוה בצאתך {ר} br משעיר {ס} בצעדך משדה אדום {ס} ארץ {ר} br רעשה גם שמים נטפו {ס} גם עבים נטפו {ר} br מים {ס} 5 ה הרים נזלו מפני יהוה {ס} זה {ר} br סיני--מפני יהוה אלהי ישראל {ס} 6 ו בימי שמגר בן {ר} br ענת {ס} בימי יעל חדלו ארחות {ס} והלכי {ר} br נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות {ס} 7 ז חדלו פרזון בישראל {ר} br חדלו-- {ס} עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל {ס} 8 ח יבחר {ר} br אלהים חדשים אז לחם שערים {ס} מגן אם יראה {ר} br ורמח {ס} בארבעים אלף בישראל {ס} 9 ט לבי {ר} br לחוקקי ישראל {ס} המתנדבים בעם ברכו {ר} br יהוה {ס} 10 י רכבי אתנות צחרות {ס} ישבי {ר} br על מדין והלכי על דרך--שיחו {ס} 11 יא מקול מחצצים בין {ר} br משאבים {ס} שם יתנו צדקות יהוה {ס} צדקת {ר} br פרזונו בישראל {ס} אז ירדו לשערים עם {ר} br יהוה {ס} 12 יב עורי עורי דבורה {ס} עורי {ר} br עורי דברי שיר {ס} קום ברק ושבה שביך בן {ר} br אבינעם {ס} 13 יג אז ירד שריד לאדירים עם {ס} יהוה {ר} br ירד לי בגבורים {ס} 14 יד מני אפרים שרשם {ר} br בעמלק {ס} אחריך בנימין בעממיך {ס} מני {ר} br מכיר ירדו מחקקים {ס} ומזבולן משכים בשבט {ר} br ספר {ס} 15 טו ושרי ביששכר עם דברה {ס} ויששכר {ר} br כן ברק בעמק שלח ברגליו {ס} בפלגות ראובן גדלים חקקי {ר} br לב {ס} 16 טז למה ישבת בין המשפתים {ס} לשמע {ר} br שרקות עדרים {ס} לפלגות ראובן גדולים חקרי {ר} br לב {ס} 17 יז גלעד בעבר הירדן שכן {ס} ודן {ר} br למה יגור אניות {ס} אשר ישב לחוף {ר} br ימים {ס} ועל מפרציו ישכון {ס} 18 יח זבלון {ר} br עם חרף נפשו למות-- {ס} ונפתלי על מרומי {ר} br שדה {ס} 19 יט באו מלכים נלחמו {ס} אז {ר} br נלחמו מלכי כנען {ס} בתענך על מי {ר} br מגדו {ס} בצע כסף לא לקחו {ס} 20 כ מן {ר} br שמים נלחמו {ס} הכוכבים ממסלותם נלחמו עם {ר} br סיסרא {ס} 21 כא נחל קישון גרפם {ס} נחל {ר} br קדומים נחל קישון {ס} תדרכי נפשי {ר} br עז {ס} 22 כב אז הלמו עקבי סוס {ס} מדהרות {ר} br דהרות אביריו {ס} 23 כג אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור {ר} br ישביה {ס} כי לא באו לעזרת יהוה {ס} לעזרת {ר} br יהוה בגבורים {ס} 24 כד תברך מנשים--יעל אשת חבר {ר} br הקיני {ס} מנשים באהל תברך {ס} 25 כה מים {ר} br שאל חלב נתנה {ס} בספל אדירים הקריבה {ר} br חמאה {ס} 26 כו ידה ליתד תשלחנה {ס} וימינה {ר} br להלמות עמלים {ס} והלמה סיסרא מחקה {ר} br ראשו {ס} ומחצה וחלפה רקתו {ס} 27 כז בין {ר} br רגליה כרע נפל שכב {ס} בין רגליה כרע {ר} br נפל {ס} באשר כרע שם נפל שדוד {ס} 28 כח בעד {ר} br החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב {ס} מדוע בשש רכבו {ר} br לבוא-- {ס} מדוע אחרו פעמי מרכבותיו {ס} 29 כט חכמות {ר} br שרותיה תענינה {ס} אף היא תשיב אמריה {ר} br לה {ס} 30 ל הלא ימצאו יחלקו שלל {ס} רחם {ר} br רחמתים לראש גבר-- {ס} שלל צבעים {ר} br לסיסרא {ס} שלל צבעים רקמה {ס} צבע {ר} br רקמתים לצוארי שלל {ס} 31 לא כן יאבדו כל אויביך יהוה {ר} br ואהביו כצאת השמש בגברתו {ס} ותשקט הארץ ארבעים שנה {ר} br {ש}
1 Então cantaram Débora e Baraque, filho de Abinoão, naquele dia, dizendo:2 Porquanto os chefes se puseram à frente em Israel, porquanto o povo se ofereceu voluntariamente, louvai ao Senhor.3 Ouvi, ó reis; dai ouvidos, ó príncipes! eu cantarei ao Senhor, salmodiarei ao Senhor Deus de Israel.4 Ó Senhor, quando saíste de Seir, quando caminhaste desde o campo de Edom, a terra estremeceu, os céus gotejaram, sim, as nuvens gotejaram águas.5 Os montes se abalaram diante do Senhor, e até Sinai, diante do Senhor Deus de Israel.6 Nos dias de Sangar, filho de Anate, nos dias de Jael, cessaram as caravanas; e os que viajavam iam por atalhos desviados.7 Cessaram as aldeias em Israel, cessaram; até que eu Débora, me levantei, até que eu me levantei por mãe em Israel.8 Escolheram deuses novos; logo a guerra estava às portas; via-se porventura escudo ou lança entre quarenta mil em Israel?9 Meu coração inclina-se para os guias de Israel, que voluntariamente se ofereceram entre o povo. Bendizei ao Senhor.10 Louvai-o vós, os que cavalgais sobre jumentas brancas, que vos assentais sobre ricos tapetes; e vós, que andais pelo caminho.11 Onde se ouve o estrondo dos flecheiros, entre os lugares onde se tiram águas, ali falarão das justiças do Senhor, das justiças que fez às suas aldeias em Israel; então o povo do Senhor descia às portas.12 Desperta, desperta, Débora; desperta, desperta, entoa um cântico; levanta-te, Baraque, e leva em cativeiro os teus prisioneiros, tu, filho de Abinoão.13 Então desceu o restante dos nobres e do povo; desceu o Senhor por mim contra os poderosos.14 De Efraim desceram os que tinham a sua raiz em Amaleque, após ti, Benjamim, entre os teus povos; de Maquir desceram os guias, e de Zebulom os que levam o báculo do inspetor de tropas.15 Também os príncipes de Issacar estavam com Débora; e como Issacar, assim também Baraque; ao vale precipitaram-se em suas pegadas. Junto aos ribeiros de Rúben grandes foram as resoluções do coração.16 Por que ficastes entre os currais a escutar os balidos dos rebanhos? Junto aos ribeiros de Rúben grandes foram as resoluções do coração.17 Gileade ficou da banda dalém do Jordão; e Dã, por que se deteve com seus navios? Aser se assentou na costa do mar e ficou junto aos seus portos.18 Zebulom é um povo que se expôs à morte, como também Naftali, nas alturas do campo.19 Vieram reis e pelejaram; pelejaram os reis de Canaã, em Taanaque junto às águas de Megido; não tomaram despojo de prata.20 Desde os céus pelejaram as estrelas; desde as suas órbitas pelejaram contra Sísera.21 O ribeiro de Quisom os arrastou, aquele antigo ribeiro, o ribeiro de Quisom. Ó minha alma, calcaste aos pés a força.22 Então os cascos dos cavalos feriram a terra na fuga precipitada dos seus valentes.23 Amaldiçoai a Meroz, diz o anjo do Senhor, amaldiçoai acremente aos seus habitantes; porquanto não vieram em socorro do Senhor, em socorro do Senhor, entre os valentes.24 Bendita entre todas as mulheres será Jael, mulher de Heber, o queneu; bendita será entre as mulheres nômades.25 Água pediu ele, leite lhe deu ela; em taça de príncipes lhe ofereceu coalhada.26 À estaca estendeu a mão esquerda, e ao martelo dos trabalhadores a direita, e matou a Sísera, rachando-lhe a cabeça; furou e traspassou-lhe as fontes.27 Aos pés dela ele se encurvou, caiu, ficou estirado; aos pés dela se encurvou, caiu; onde se encurvou, ali caiu morto.28 A mãe de Sísera olhando pela janela, através da grade exclamava: Por que tarda em vir o seu carro? por que se demora o rumor das suas carruagens?29 As mais sábias das suas damas responderam, e ela respondia a si mesma:30 Não estão, porventura, achando e repartindo os despojos? uma ou duas donzelas a cada homem? para Sísera despojos de estofos tintos, despojos de estofos tintos bordados, bordados de várias cores, para o meu pescoço?31 Assim ó Senhor, pereçam todos os teus inimigos! Sejam, porém, os que te amam, como o sol quando se levanta na sua força.32 E a terra teve sossego por quarenta anos.