1 א וידבר יהוה אל משה לאמר
2 ב נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך
3 ג וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין
4 ד אלף למטה אלף למטה--לכל מטות ישראל תשלחו לצבא
5 ה וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה--שנים עשר אלף חלוצי צבא
6 ו וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו
7 ז ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר
8 ח ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע--חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב
9 ט וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו
10 י ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם--שרפו באש
11 יא ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח--באדם ובבהמה
12 יב ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל--אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו {ס}
13 יג ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה--לקראתם אל מחוץ למחנה
14 יד ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
15 טו ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה
16 טז הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה
17 יז ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר--הרגו
18 יח וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר--החיו לכם
19 יט ואתם חנו מחוץ למחנה--שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי--אתם ושביכם
20 כ וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ--תתחטאו {ס}
21 כא ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה
22 כב אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת
23 כג כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר--אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים
24 כד וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה {ס}
25 כה ויאמר יהוה אל משה לאמר
26 כו שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה--אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
27 כז וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא--ובין כל העדה
28 כח והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא--אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן
29 כט ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה
30 ל וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן--מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה
31 לא ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
32 לב ויהי המלקוח--יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף--וחמשת אלפים
33 לג ובקר שנים ושבעים אלף
34 לד וחמרים אחד וששים אלף
35 לה ונפש אדם--מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף
36 לו ותהי המחצה--חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
37 לז ויהי המכס ליהוה מן הצאן--שש מאות חמש ושבעים
38 לח והבקר--ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים
39 לט וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים
40 מ ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה--שנים ושלשים נפש
41 מא ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן--כאשר צוה יהוה את משה
42 מב וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים
43 מג ותהי מחצת העדה מן הצאן--שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות
44 מד ובקר ששה ושלשים אלף
45 מה וחמרים שלשים אלף וחמש מאות
46 מו ונפש אדם ששה עשר אלף
47 מז ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים--מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה
48 מח ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא--שרי האלפים ושרי המאות
49 מט ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש
50 נ ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז--לכפר על נפשתינו לפני יהוה
51 נא ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב--מאתם כל כלי מעשה
52 נב ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה--ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות
53 נג אנשי הצבא בזזו איש לו
54 נד ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה {פ}
1 E falou o Senhor a Moisés, dizendo:
2 Vinga os filhos de Israel dos midianitas; depois recolhido serás ao teu povo.
3 Falou, pois, Moisés ao povo, dizendo: Armem-se alguns de vós para a guerra, e saiam contra os midianitas, para fazerem a vingança do Senhor contra eles.
4 Mil de cada tribo, entre todas as tribos de Israel, enviareis à guerra.
5 Assim foram dados, dos milhares de Israel, mil de cada tribo; doze mil armados para a peleja.
6 E Moisés os mandou à guerra, mil de cada tribo, e com eles Fineias, filho de Eleazar, o sacerdote, com os vasos do santuário, e com as trombetas do alarido na sua mão.
7 E pelejaram contra os midianitas, como o Senhor ordenara a Moisés; e mataram a todos os homens.
8 Mataram também, além dos que já haviam sido mortos, os reis dos midianitas: a Evi, e a Requém, e a Zur, e a Hur, e a Reba, cinco reis dos midianitas; também a Balaão, filho de Beor, mataram à espada.
9 Porém, os filhos de Israel levaram presas as mulheres dos midianitas e as suas crianças; também levaram todos os seus animais e todo o seu gado, e todos os seus bens.
10 E queimaram a fogo todas as suas cidades com todas as suas habitações e todos os seus acampamentos.
11 E tomaram todo o despojo e toda a presa de homens e de animais.
12 E trouxeram a Moisés e a Eleazar, o sacerdote, e à congregação dos filhos de Israel, os cativos, e a presa, e o despojo, para o arraial, nas campinas de Moabe, que estão junto ao Jordão, na altura de Jericó.
13 Porém Moisés e Eleazar, o sacerdote, e todos os príncipes da congregação, saíram a recebê-los fora do arraial.
14 E indignou-se Moisés grandemente contra os oficiais do exército, capitães dos milhares e capitães das centenas, que vinham do serviço da guerra.
15 E Moisés disse-lhes: Deixastes viver todas as mulheres?
16 Eis que estas foram as que, por conselho de Balaão, deram ocasião aos filhos de Israel de transgredir contra o Senhor no caso de Peor; por isso houve aquela praga entre a congregação do Senhor.
17 Agora, pois, matai todo o homem entre as crianças, e matai toda a mulher que conheceu algum homem, deitando-se com ele.
18 Porém, todas as meninas que não conheceram algum homem, deitando-se com ele, deixai-as viver para vós.
19 E alojai-vos sete dias fora do arraial; qualquer que tiver matado alguma pessoa, e qualquer que tiver tocado algum morto, ao terceiro dia, e ao sétimo dia vos purificareis, a vós e a vossos cativos.
20 Também purificareis toda a roupa, e toda a obra de peles, e toda a obra de pelos de cabras, e todo o utensílio de madeira.
21 E disse Eleazar, o sacerdote, aos homens da guerra, que foram à peleja: Este é o estatuto da lei que o Senhor ordenou a Moisés.
22 Contudo o ouro, e a prata, o cobre, o ferro, o estanho, e o chumbo,
23 Toda a coisa que pode resistir ao fogo, fareis passar pelo fogo, para que fique limpa, todavia se purificará com a água da purificação; mas tudo que não pode resistir ao fogo, fareis passar pela água.
24 Também lavareis as vossas roupas ao sétimo dia, para que fiqueis limpos; e depois entrareis no arraial.
25 Falou mais o Senhor a Moisés, dizendo:
26 Faze a soma da presa que foi tomada, de homens e de animais, tu e Eleazar, o sacerdote, e os cabeças das casas dos pais da congregação,
27 E divide a presa em duas metades, entre os que se armaram para a peleja, e saíram à guerra, e toda a congregação.
28 Então para o Senhor tomarás o tributo dos homens de guerra, que saíram a esta peleja, de cada quinhentos uma alma, dos homens, e dos bois, e dos jumentos e das ovelhas.
29 Da sua metade o tomareis, e o dareis ao sacerdote Eleazar, para a oferta alçada do Senhor.
30 Mas, da metade dos filhos de Israel, tomarás um de cada cinquenta, um dos homens, dos bois, dos jumentos, e das ovelhas, e de todos os animais; e os darás aos levitas que têm cuidado da guarda do tabernáculo do Senhor.
31 E fizeram Moisés e Eleazar, o sacerdote, como o Senhor ordenara a Moisés.
32 Foi a presa, restante do despojo que tomaram os homens de guerra, seiscentas e setenta e cinco mil ovelhas;
33 E setenta e dois mil bois;
34 E sessenta e um mil jumentos;
35 E, das mulheres que não conheceram homem algum, deitando-se com ele, todas as almas foram trinta e duas mil.
36 E a metade, que era a porção dos que saíram à guerra, foi em número de trezentas e trinta e sete mil e quinhentas ovelhas.
37 E das ovelhas, o tributo para o Senhor foi de seiscentas e setenta e cinco.
38 E foram os bois trinta e seis mil; e o seu tributo para o Senhor setenta e dois.
39 E foram os jumentos trinta mil e quinhentos; e o seu tributo para o Senhor sessenta e um.
40 E houve de pessoas dezesseis mil; e o seu tributo para o Senhor trinta e duas pessoas.
41 E deu Moisés a Eleazar, o sacerdote, o tributo da oferta alçada do Senhor, como o Senhor ordenara a Moisés.
42 E da metade dos filhos de Israel que Moisés separara da dos homens que pelejaram,
43 (A metade para a congregação foi, das ovelhas, trezentas e trinta e sete mil e quinhentas;
44 E dos bois trinta e seis mil;
45 E dos jumentos trinta mil e quinhentos;
46 E das pessoas, dezesseis mil).
47 Desta metade dos filhos de Israel, Moisés tomou um de cada cinquenta, de homens e de animais, e os deu aos levitas, que tinham cuidado da guarda do tabernáculo do Senhor, como o Senhor ordenara a Moisés.
48 Então chegaram-se a Moisés os oficiais que estavam sobre os milhares do exército, os chefes de mil e os chefes de cem;
49 E disseram a Moisés: Teus servos tomaram a soma dos homens de guerra que estiveram sob as nossas ordens; e não falta nenhum de nós.
50 Por isso trouxemos uma oferta ao Senhor, cada um o que achou, objetos de ouro, cadeias, ou manilhas, anéis, arrecadas, e colares, para fazer expiação pelas nossas almas perante o Senhor.
51 Assim Moisés e Eleazar, o sacerdote, receberam deles o ouro, sendo todos os objetos bem trabalhados.
52 E foi todo o ouro da oferta alçada, que ofereceram ao Senhor, dezesseis mil e setecentos e cinquenta siclos, dos chefes de mil e dos chefes de cem
53 (Pois cada um dos homens de guerra, tinha tomado presa para si).
54 Receberam, pois, Moisés e Eleazar, o sacerdote, o ouro dos chefes de mil e dos chefes de cem, e o levaram à tenda da congregação, por memorial para os filhos de Israel perante o Senhor.