1 א שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה
2 ב נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה
3 ג ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה
4 ד באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם
5 ה וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה
6 ו וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה
7 ז וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש
8 ח ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים--ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה
9 ט הכיתי אתכם בשדפון ובירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה {ס}
10 י שלחתי בכם דבר בדרך מצרים--הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה
11 יא הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה
12 יב לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל
13 יג כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ--יהוה אלהי צבאות שמו {פ}
1 Écoutez cette parole, génisses de Bassan, qui êtes sur la montagne de Samarie, vous qui opprimez les petits, qui maltraitez les pauvres, qui dites à leurs maîtres: Apportez, et buvons!
2 Le Seigneur, l'Éternel, l'a juré par sa sainteté: Voici, les jours viennent sur vous, où l'on vous enlèvera avec des hameçons, et votre postérité avec des crochets de pêcheur.
3 Vous sortirez par les brèches, chacune devant soi, et vous serez jetées vers la forteresse, dit l'Éternel.
4 Allez à Béthel, et péchez; à Guilgal, et péchez davantage! Apportez vos sacrifices dès le matin, et vos dîmes tous les trois jours!
5 Faites fumer vos offrandes d'action de grâces avec du levain; proclamez les offrandes volontaires et publiez-les; car c'est là ce que vous aimez, enfants d'Israël, dit le Seigneur, l'Éternel.
6 Et moi, je vous ai rendu les dents nettes dans toutes vos villes, et j'ai fait manquer le pain dans toutes vos demeures; et vous n'êtes pas revenus à moi, dit l'Éternel.
7 Je vous ai aussi refusé la pluie, quand il restait encore trois mois jusqu'à la moisson; j'ai fait pleuvoir sur une ville, et je n'ai pas fait pleuvoir sur une autre ville; un champ a reçu la pluie, et un autre champ, sur lequel il n'a point plu, a séché;
8 Deux et trois villes sont allées vers une autre ville pour boire de l'eau, et n'ont pas été désaltérées; et vous n'êtes pas revenus à moi, dit l'Éternel.
9 Je vous ai frappés par la consumation et par la pourriture des blés; vos jardins en grand nombre, vos vignes, vos figuiers et vos oliviers ont été dévorés par la sauterelle; et vous n'êtes pas revenus à moi, dit l'Éternel.
10 J'ai envoyé parmi vous la peste, telle que celle d'Égypte; et j'ai fait mourir par l'épée vos jeunes hommes, avec vos chevaux qui avaient été pris; et j'ai fait monter la puanteur de vos camps jusqu'à vos narines; et vous n'êtes pas revenus à moi, dit l'Éternel.
11 Je vous ai détruits, comme Dieu détruisit Sodome et Gomorrhe; et vous avez été comme un tison arraché du feu; et vous n'êtes pas revenus à moi, dit l'Éternel.
12 C'est pourquoi je te traiterai de la même manière, Israël; et puisque je te traiterai ainsi, prépare-toi à la rencontre de ton Dieu, ô Israël!
13 Car voici celui qui a formé les montagnes, et créé le vent, et qui révèle à l'homme quelle est sa pensée; qui fait l'aube et l'obscurité, et qui marche sur les hauteurs de la terre; son nom est l'Éternel, le Dieu des armées.