1 א אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך
2 ב דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים
3 ג אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים {ס}
4 ד יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות
5 ה הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד
6 ו שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם
7 ז כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך
8 ח ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר
9 ט אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה {ס}
10 י מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות {ס}
11 יא אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים
12 יב לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב
1 Où est allé ton bien-aimé, ô la plus belle des femmes? De quel côté est allé ton bien-aimé? Nous le chercherons avec toi.
2 Mon bien-aimé est descendu dans son verger, au parterre des plantes aromatiques, pour paître son troupeau dans les vergers, et pour cueillir des lis.
3 Je suis à mon bien-aimé, et mon bien-aimé est à moi; il paît son troupeau parmi les lis.
4 Ma bien-aimée, tu es belle comme Thirtsa, agréable comme Jérusalem, redoutable comme les armées qui marchent enseignes déployées.
5 Détourne de moi tes yeux; qu'ils ne me regardent point, car ils me troublent. Tes cheveux sont comme un troupeau de chèvres suspendues aux flancs de Galaad.
6 Tes dents sont comme un troupeau de brebis qui remontent du lavoir, qui sont toutes deux à deux: il n'en manque aucune.
7 Ta joue est comme une moitié de grenade, sous ton voile.
8 Il y a soixante reines, et quatre-vingts concubines, et des vierges sans nombre: ma colombe, ma parfaite, est unique.
9 Elle est l'unique de sa mère, l'unique de celle qui l'a enfantée; les jeunes filles l'ont vue, et l'ont dite bienheureuse; les reines et les concubines l'ont louée.
10 Qui est celle qui apparaît comme l'aube du jour, belle comme la lune, pure comme le soleil, redoutable comme les armées qui marchent enseignes déployées?
11 Je suis descendu au verger des noyers, pour voir les fruits qui mûrissent dans la vallée; pour voir si la vigne pousse, et si les grenadiers fleurissent.
12 Je ne sais, mais mon affection m'a rendu semblable aux chars d'Aminadab.
13 Reviens, reviens, ô Sulamithe! Reviens, reviens, et que nous te contemplions! Pourquoi contemplez-vous la Sulamithe comme une danse de deux troupes?