1 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 2 ב בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ--הזמורה אשר היה בעצי היער 3 ג היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי 4 ד הנה לאש נתן לאכלה  את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר--היצלח למלאכה 5 ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה  אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה  {ס} 6 ו לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה--כן נתתי את ישבי ירושלם 7 ז ונתתי את פני בהם--מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם 8 ח ונתתי את הארץ שממה--יען מעלו מעל נאם אדני יהוה  {פ}

1 La Parole de l’Éternel me fut adressée en ces termes:2 Fils de l'homme, le bois de la vigne vaut-il plus que tout autre bois, le sarment qui est parmi les arbres de la forêt3 Prend-on de ce bois pour faire quelque ouvrage; en tire-t-on une cheville pour y suspendre un objet quelconque?4 Voici, on le jette au feu pour le consumer, et quand le feu en a dévoré les deux bouts, et que le milieu brûle, est-il propre à quelque ouvrage?5 Voici, quand il était entier, on n'en faisait aucun ouvrage; combien moins encore quand le feu l'a dévoré et qu'il est brûlé, en pourra-t-on faire quelque chose?6 C'est pourquoi ainsi a dit le Seigneur, l'Éternel: De même que parmi les arbres d'une forêt, c'est le bois de la vigne que je livre au feu pour être dévoré, de même j'y livrerai les habitants de Jérusalem.7 Je tournerai ma face contre eux; s'ils sortent d'un feu, un autre feu les consumera, et vous saurez que JE SUIS l'Éternel, quand je tournerai ma face contre eux.8 Je ferai du pays un désert, parce qu'ils ont été infidèles, dit le Seigneur, l'Éternel!