1 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר

2 ב כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר  כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך--אל ספר

3 ג כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם--וירשוה  {פ}

4 ד ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל--ואל יהודה

5 ה כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו--פחד ואין שלום

6 ו שאלו נא וראו אם ילד זכר  מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון

7 ז הוי כי גדול היום ההוא--מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע

8 ח והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים

9 ט ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם  {ס}

10 י ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד

11 יא כי אתך אני נאם יהוה להושיעך  כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך  {פ}

12 יב כי כה אמר יהוה אנוש לשברך--נחלה מכתך

13 יג אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך

14 יד כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו  כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי--על רב עונך עצמו חטאתיך

15 טו מה תזעק על שברך אנוש מכאבך  על רב עונך עצמו חטאתיך--עשיתי אלה לך

16 טז לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז

17 יז כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה  כי נדחה קראו לך--ציון היא דרש אין לה  {ס}

18 יח כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב

19 יט ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו

20 כ והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו

21 כא והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי  כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי--נאם יהוה

22 כב והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים  {ס}

23 כג הנה סערת יהוה חמה יצאה--סער מתגורר  על ראש רשעים יחול

24 כד לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה [ (Jeremiah 30:25) כה בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם  {ס} ]

1 La Parole qui fut adressée à Jérémie de la part de l'Éternel, en ces termes:

2 Ainsi a parlé l'Éternel, le Dieu d'Israël: Écris dans un livre toutes les paroles que je t'ai dites.

3 Car voici, les jours viennent, dit l'Éternel, où je ramènerai les captifs de mon peuple d'Israël et de Juda, a dit l'Éternel; je les ramènerai dans le pays que j'ai donné à leurs pères, et ils le posséderont.

4 Et ce sont ici les paroles que l'Éternel a prononcées pour Israël et Juda;

5 Car ainsi a dit l'Éternel: Nous entendons des cris d'effroi; c'est l'épouvante; et il n'y a point de paix!

6 Informez-vous, et voyez si un mâle enfante. Pourquoi vois-je tout homme les mains sur les reins, comme une femme en travail? Et pourquoi tous les visages sont-ils devenus livides?

7 Hélas! c'est que cette journée est grande, et qu'il n'y en a point eu de semblable. C'est un temps de détresse pour Jacob! Pourtant il en sera délivré.

8 Et en ce jour-là, dit l'Éternel des armées, je briserai son joug de dessus ton cou, et je romprai tes liens; et les étrangers ne t'asserviront plus.

9 Ils serviront l'Éternel leur Dieu et David leur roi, que je leur susciterai.

10 Toi donc, mon serviteur Jacob, ne crains point, dit l'Éternel; ne t'épouvante pas, Israël! car voici, je te délivrerai de la terre lointaine, et ta postérité du pays de leur captivité. Alors Jacob reviendra, et il sera tranquille et à l'aise, et il n'y aura personne qui le trouble.

11 Car JE SUIS avec toi, dit l'Éternel, pour te délivrer. Je détruirai entièrement toutes les nations parmi lesquelles je t'ai dispersé; mais toi, je ne te détruirai point entièrement; je te châtierai avec mesure; cependant je ne te tiendrai pas pour innocent.

12 Car ainsi a dit l'Éternel: Ta blessure est incurable; ta plaie est sans espoir.

13 Nul ne prend ton parti, pour bander ta plaie; il n'y a pour toi nul remède, nul moyen de guérison.

14 Tous ceux qui t'aiment t'ont oubliée; ils ne s'inquiètent plus de toi; car je t'ai frappée comme frappe un ennemi, comme châtie un homme cruel, à cause de la multitude de tes iniquités, parce que tes péchés se sont accrus.

15 Pourquoi cries-tu pour ta blessure? Ta douleur est incurable. C'est pour la grandeur de ton iniquité, parce que tes péchés se sont accrus, que je t'ai fait ces choses.

16 Cependant tous ceux qui te dévorent seront dévorés, et tous tes oppresseurs, tous, s'en iront en captivité; ceux qui te dépouillent seront dépouillés, et je livrerai au pillage tous ceux qui te pillent.

17 Mais je consoliderai tes plaies et je te guérirai, dit l'Éternel; car ils t'ont appelée la répudiée: c'est Sion, dont nul ne s'enquiert!

18 Ainsi a dit l'Éternel: Voici je ramène les captifs des tentes de Jacob, et j'ai compassion de ses demeures; la ville sera rebâtie sur sa hauteur, et le palais habité selon l'usage.

19 Et il en sortira des chants de louange et des cris de réjouissance. Je les multiplierai, et ils ne diminueront pas; je les honorerai, et ils ne seront pas avilis.

20 Ses fils seront comme autrefois, son assemblée sera affermie devant moi, et je punirai tous ceux qui l'oppriment.

21 Et son chef sera pris de lui, et son dominateur sera issu de son sein. Je le ferai approcher, et il viendra vers moi; car qui est celui qui exposerait son coeur à s'approcher de moi? dit l'Éternel.

22 Et vous serez mon peuple, et je serai votre Dieu.

23 Voici, la tempête de l'Éternel, la fureur éclate, et l'orage prêt à fondre tombera sur la tête des méchants.

24 L'ardeur de la colère de l'Éternel ne se détournera pas, jusqu'à ce qu'il ait exécuté et accompli les desseins de son coeur. Vous entendrez ceci dans les derniers jours.