1 א ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2 ב ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים
3 ג וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום
4 ד ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
5 ה והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6 ו ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7 ז וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ
8 ח וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9 ט ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10 י ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11 יא ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12 יב וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
13 יג ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14 יד ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ {ס}
15 טו וידבר אלהים אל נח לאמר
16 טז צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17 יז כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18 יח ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19 יט כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה
20 כ ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח
21 כא וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22 כב עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו
1 神顾念挪亚和所有与他一同在方舟里的走兽和牲畜； 神使风吹过大地， 水就渐渐退了。
2 深渊的泉源和天上的窗户， 都关闭起来； 天降的大雨也止住了。
3 水从地上不断退去， 过了一百五十天， 水就消退了。
4 七月十七日， 方舟停在亚拉腊山上。
5 水继续消退， 直到十月； 到了十月初一， 山顶都露出来了。
6 过了四十天， 挪亚开了他所做的方舟的窗户，
7 放了一只乌鸦出去。地上的水还没有干， 那乌鸦就一直飞来飞去。
8 他又放了一只鸽子出去， 要看看水从地上退了没有。
9 因为遍地都是水， 那鸽子找不着歇脚的地方， 就回到挪亚的方舟那里； 于是， 挪亚伸出手去， 把鸽子接进方舟里来。
10 他再等了七天， 又把鸽子从方舟里放出去。
11 到了黄昏的时候， 鸽子回到挪亚那里， 嘴里叼着一块新摘下来的橄榄树叶， 挪亚就知道地上的水已经退了。
12 挪亚再等了七天， 又把鸽子放出去， 鸽子就再没有回到他那里。
13 到挪亚六百零一岁的时候， 就在正月初一， 地上的水都干了； 挪亚移开方舟的盖看看， 见地面已经干了。
14 到了二月二十七日， 大地就都干了。
15 神告诉挪亚说：
16 "你要从方舟出来， 你和你的妻子、儿子， 以及儿媳都要和你一同出来。
17 所有和你在一起有生命的活物： 飞鸟、牲畜和一切在地上爬行的动物， 你都要带出来， 使它们可以在地上滋生、繁殖， 也可以在地上增多。"
18 于是， 挪亚出来了， 他的儿子、妻子和儿媳都与他一同出来了；
19 各样走兽、牲畜、飞禽和各样在地上爬行的动物， 各从自己的族类， 都出了方舟。
20 挪亚给耶和华筑了一座祭坛， 拿各样洁净的牲畜和飞禽， 献在祭坛上作为燔祭。
21 耶和华闻了那馨香的气味， 就心里说： "我必不再因人的缘故咒诅这地（因为人从小时开始心中所想的都是邪恶的）； 我也必不再照着我作过的， 击杀各样的活物。
22 大地尚存之日， 播种、收割， 寒暑、冬夏、白昼和黑夜必然循环不息。"