1 א וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים  נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים--כי בכו העם הרבה בכה  {ס}

2 ב ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם) ויאמר לעזרא--אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת

3 ג ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה

4 ד קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך  חזק ועשה  {פ}

5 ה ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה--וישבעו

6 ו ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה--כי מתאבל על מעל הגולה  {ס}

7 ז ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה--להקבץ ירושלם

8 ח וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים--יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה  {ס}

9 ט ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי--בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים  {פ}

10 י ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות--להוסיף על אשמת ישראל

11 יא ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם--ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות

12 יב ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול  כן כדבריך (כדברך) עלינו לעשות

13 יג אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים--כי הרבינו לפשע בדבר הזה

14 יד יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה  עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו--עד לדבר הזה  {פ}

15 טו אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם

16 טז ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר

17 יז ויכלו בכל--אנשים ההשיבו נשים נכריות  עד יום אחד לחדש הראשון  {פ}

18 יח וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות  מבני ישוע בן יוצדק ואחיו--מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה

19 יט ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם  {ס}

20 כ ומבני אמר חנני וזבדיה  {ס}

21 כא ומבני חרם--מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה

22 כב ומבני פשחור--אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה  {ס}

23 כג ומן הלוים--יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר  {ס}

24 כד ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי  {ס}

25 כה ומישראל--מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה  {ס}

26 כו ומבני עילם--מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירימות ואליה  {ס}

27 כז ומבני זתוא--אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא  {ס}

28 כח ומבני בבי--יהוחנן חנניה זבי עתלי  {ס}

29 כט ומבני בני--משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות (ורמות)  {ס}

30 ל ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה  {ס}

31 לא ובני חרם--אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון

32 לב בנימן מלוך שמריה  {ס}

33 לג מבני חשם--מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי  {ס}

34 לד מבני בני מעדי עמרם ואואל  {ס}

35 לה בניה בדיה כלוהי (כלוהו)

36 לו וניה מרמות אלישיב

37 לז מתניה מתני ויעשו (ויעשי)

38 לח ובני ובנוי שמעי

39 לט ושלמיה ונתן ועדיה

40 מ מכנדבי ששי שרי

41 מא עזראל ושלמיהו שמריה

42 מב שלום אמריה יוסף  {ס}

43 מג מבני נבו--יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו (ידי) ויואל בניה

44 מד כל אלה נשאי (נשאו) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים  {פ}

1 Und als Esra betete, und als er bekannte, weinend und vor dem Hause Gottes hingestreckt, versammelte sich zu ihm aus Israel eine sehr große Versammlung von Männern und Weibern und Kindern; denn das Volk weinte mit vielem Weinen.

2 Und Schekanja, der Sohn Jechiels, von den Söhnen Elams, hob an und sprach zu Esra: Wir haben treulos gehandelt gegen unseren Gott und haben fremde Weiber aus den Völkern des Landes heimgeführt; nun aber ist noch Hoffnung für Israel betreffs dieser Sache.

3 So laßt uns jetzt einen Bund machen mit unserem Gott, daß wir alle Weiber und die von ihnen geboren sind hinaustun, nach dem Rate meines Herrn {Im hebr. Texte steht: des Herrn} und derer, die da zittern vor dem Gebote unseres Gottes; und es soll nach dem Gesetz gehandelt werden.

4 Stehe auf, denn dir liegt die Sache ob; und wir werden mit dir sein. Sei stark und handle!

5 Da stand Esra auf, und er ließ die Obersten der Priester, der Leviten und des ganzen Israel schwören, nach diesem Worte zu tun. Und sie schwuren.

6 Und Esra stand auf vor {Eig. von vor} dem Hause Gottes und ging in die Zelle Jochanans, des Sohnes Eljaschibs; und er ging dahin, er aß kein Brot und trank kein Wasser, denn er trauerte über die Treulosigkeit der Weggeführten.

7 Und sie ließen durch Juda und Jerusalem einen Ruf ergehen an alle Kinder der Wegführung, daß sie sich nach Jerusalem versammeln sollten.

8 Und wer irgend binnen drei Tagen nicht käme, nach dem Rate der Obersten und Ältesten, dessen ganze Habe sollte verbannt, {d.h. wahrsch. dem Heiligtum verfallen; vergl. 3. Mose 27,21 usw.} und er selbst aus der Versammlung der Weggeführten ausgeschlossen werden.

9 Da versammelten sich alle Männer von Juda und Benjamin binnen drei Tagen nach Jerusalem... das war der neunte Monat, am Zwanzigsten des Monats. Und das ganze Volk saß auf dem Platze des Hauses Gottes, zitternd um der Sache willen und infolge der Regengüsse.

10 Da stand Esra, der Priester, auf und sprach zu ihnen: Ihr habt treulos gehandelt und habt fremde Weiber heimgeführt, um die Schuld Israels zu mehren.

11 So leget nun Bekenntnis ab vor Jehova, dem Gott eurer Väter; und tut sein Wohlgefallen und sondert euch ab von den Völkern des Landes und von den fremden Weibern!

12 Und die ganze Versammlung antwortete und sprach mit lauter Stimme: Nach deinen Worten, also liegt es uns ob zu tun!

13 Aber das Volk ist zahlreich; und es ist die Regenzeit, so daß man nicht draußen zu stehen vermag; auch ist es nicht ein Geschäft von einem Tage oder von zweien, denn viele unter uns haben in dieser Sache übertreten. {Eig. denn wir haben viel übertreten in usw.}

14 Laß doch unsere Obersten für die ganze Versammlung dastehen; und alle, die in unseren Städten sind, welche fremde Weiber heimgeführt haben, mögen zu bestimmten Zeiten kommen, und mit ihnen die Ältesten jeder Stadt und ihre Richter, so lange diese Sache währt, bis die Glut des Zornes unseres Gottes von uns abgewendet werde. -

15 Nur Jonathan, der Sohn Asaels, und Jachseja, der Sohn Tikwas, traten dagegen auf; und Meschullam und Schabbethai, der Levit, standen ihnen bei.

16 Und die Kinder der Wegführung taten also. Und es wurden ausgesondert Esra, der Priester, und Männer, Häupter der Väter nach ihren Vaterhäusern, und zwar alle mit Namen; {Hier und an einigen anderen Stellen wohl in dem Sinne von "namhafte Männer"} und sie setzten sich nieder am ersten Tage des zehnten Monats, um die Sache zu untersuchen.

17 Und sie kamen bis zum ersten Tage des ersten Monats mit allem zu Ende, hinsichtlich der Männer, die fremde Weiber heimgeführt hatten.

18 Und es fanden sich unter den Söhnen der Priester, welche fremde Weiber heimgeführt hatten, folgende: von den Söhnen Jeschuas, des Sohnes Jozadaks, und seinen Brüdern: Maaseja und Elieser und Jarib und Gedalja.

19 Und sie gaben ihre Hand darauf, daß sie ihre Weiber hinaustun und einen Widder vom Kleinvieh für ihre Schuld entrichten wollten. - {W. ihre Weiber hinauszutun und... für ihre Schuld schuldig zu sein}

20 Und von den Söhnen Immers: Hanani und Sebadja;

21 und von den Söhnen Harims: Maaseja und Elija und Schemaja und Jechiel und Ussija;

22 und von den Söhnen Paschchurs: Eljoenai, Maaseja, Ismael, Nethaneel, Josabad und Elasa. -

23 Und von den Leviten: Josabad und Simei und Kelaja (das ist Kelita), Pethachja, Juda und Elieser. -

24 Und von den Sängern: Eljaschib. Und von den Torhütern: Schallum und Telem und Uri. -

25 Und von Israel: von den Söhnen Parhosch': Ramja und Jissija und Malkija und Mijamin und Eleasar und Malkija und Benaja:

26 und von den Söhnen Elams: Mattanja, Sekarja und Jechiel und Abdi und Jeremoth und Elija;

27 und von den Söhnen Sattus: Eljoenai, Eljaschib, Mattanja und Jeremoth und Sabad und Asisa;

28 und von den Söhnen Bebais: Jochanan, Hananja, Sabbai, Athlai;

29 und von den Söhnen Banis: Meschullam, Malluk und Adaja, Jaschub und Scheal, Jeremoth;

30 und von den Söhnen Pachath-Moabs: Adna und Kelal, Benaja, Maaseja, Mattanja, Bezaleel und Binnui und Manasse;

31 und von den Söhnen Harims: Elieser, Jischija, Malkija, Schemaja, Simeon,

32 Benjamin, Malluk, Schemarja;

33 von den Söhnen Haschums: Mattenai; Mattatta, Sabad, Elipheleth, Jeremai, Manasse, Simei;

34 von den Söhnen Banis: Maadai, Amram und Ül,

35 Benaja, Bedja, Keluhi,

36 Wanja, Meremoth, Eljaschib,

37 Mattanja, Mattenai und Jaasai,

38 und Bani und Binnui, Simei,

39 und Schelemja und Nathan und Adaja,

40 Maknadbai, Schaschai, Scharai,

41 Asarel und Schelemja, Schemarja,

42 Schallum, Amarja, Joseph;

43 von den Söhnen Nebos: Jeghiel, Mattithja, Sabad, Sebina, Jaddai und Joel, Benaja.

44 Alle diese hatten fremde Weiber genommen, und es gab unter ihnen Weiber, welche Kinder geboren hatten.