1 א וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים  נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים--כי בכו העם הרבה בכה  {ס}

2 ב ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם) ויאמר לעזרא--אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת

3 ג ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה

4 ד קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך  חזק ועשה  {פ}

5 ה ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה--וישבעו

6 ו ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה--כי מתאבל על מעל הגולה  {ס}

7 ז ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה--להקבץ ירושלם

8 ח וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים--יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה  {ס}

9 ט ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי--בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים  {פ}

10 י ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות--להוסיף על אשמת ישראל

11 יא ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם--ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות

12 יב ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול  כן כדבריך (כדברך) עלינו לעשות

13 יג אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים--כי הרבינו לפשע בדבר הזה

14 יד יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה  עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו--עד לדבר הזה  {פ}

15 טו אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם

16 טז ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר

17 יז ויכלו בכל--אנשים ההשיבו נשים נכריות  עד יום אחד לחדש הראשון  {פ}

18 יח וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות  מבני ישוע בן יוצדק ואחיו--מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה

19 יט ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם  {ס}

20 כ ומבני אמר חנני וזבדיה  {ס}

21 כא ומבני חרם--מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה

22 כב ומבני פשחור--אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה  {ס}

23 כג ומן הלוים--יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר  {ס}

24 כד ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי  {ס}

25 כה ומישראל--מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה  {ס}

26 כו ומבני עילם--מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירימות ואליה  {ס}

27 כז ומבני זתוא--אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא  {ס}

28 כח ומבני בבי--יהוחנן חנניה זבי עתלי  {ס}

29 כט ומבני בני--משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות (ורמות)  {ס}

30 ל ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה  {ס}

31 לא ובני חרם--אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון

32 לב בנימן מלוך שמריה  {ס}

33 לג מבני חשם--מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי  {ס}

34 לד מבני בני מעדי עמרם ואואל  {ס}

35 לה בניה בדיה כלוהי (כלוהו)

36 לו וניה מרמות אלישיב

37 לז מתניה מתני ויעשו (ויעשי)

38 לח ובני ובנוי שמעי

39 לט ושלמיה ונתן ועדיה

40 מ מכנדבי ששי שרי

41 מא עזראל ושלמיהו שמריה

42 מב שלום אמריה יוסף  {ס}

43 מג מבני נבו--יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו (ידי) ויואל בניה

44 מד כל אלה נשאי (נשאו) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים  {פ}

1 Or mentre Esdra pregava e faceva questa confessione piangendo e prostrato davanti alla casa di Dio, si raunò intorno a lui una grandissima moltitudine di gente d’Israele, uomini, donne e fanciulli; e il popolo piangeva dirottamente.

2 Allora Scecania, figliuolo di Jehiel, uno de’ figliuoli di Elam, prese a dire a Esdra: "Noi siamo stati infedeli al nostro Dio, sposando donne straniere prese dai popoli di questo paese; nondimeno, rimane ancora, a questo riguardo, una speranza a Israele.

3 Facciamo un patto col nostro Dio impegnandoci a rimandare tutte queste donne e i figliuoli nati da esse, come consigliano il mio signore e quelli che tremano dinanzi ai comandamenti del nostro Dio. E facciasi quel che vuole la legge.

4 Lèvati, poiché questo e affar tuo, e noi sarem teco. Fatti animo, ed agisci!"

5 Allora Esdra si levò, fece giurare ai capi de’ sacerdoti, de’ Leviti, e di tutto Israele che farebbero com’era stato detto. E quelli giurarono.

6 Poi Esdra si levò d’innanzi alla casa di Dio, e andò nella camera di Johanan, figliuolo di Eliascib: e come vi fu entrato, non mangiò pane né bevve acqua, perché facea cordoglio per la infedeltà di quelli ch’erano stati in esilio.

7 E si bandì in Giuda e a Gerusalemme che tutti quelli della cattività si adunassero a Gerusalemme;

8 e che chiunque non venisse entro tre giorni seguendo il consiglio dei capi e degli anziani, tutti i suoi beni gli sarebbero confiscati, ed egli stesso sarebbe escluso dalla raunanza de’ reduci dalla cattività.

9 Così tutti gli uomini di Giuda e di Beniamino s’adunarono a Gerusalemme entro i tre giorni. Era il ventesimo giorno del nono mese. Tutto il popolo stava sulla piazza della casa di Dio, tremante per cagion di questa cosa ed a causa della gran pioggia.

10 E il sacerdote Esdra si levò e disse loro: "Voi avete commesso una infedeltà, sposando donne straniere, e avete accresciuta la colpa d’Israele.

11 Ma ora rendete omaggio all’Eterno, all’Iddio de’ vostri padri, e fate quel che a lui piace! Separatevi dai popoli di questo paese e dalle donne straniere!"

12 Allora tutta la raunanza rispose e disse ad alta voce: "Sì, dobbiam fare come tu hai detto!

13 Ma il popolo è in gran numero, e il tempo è molto piovoso e non possiamo stare allo scoperto; e questo non è affar d’un giorno o due, poiché siamo stati numerosi a commettere questo peccato.

14 Rimangano dunque qui i capi di tutta la raunanza; e tutti quelli che nelle nostre città hanno sposato donne straniere vengano a tempi determinati, con gli anziani e i giudici d’ogni città, finché non sia rimossa da noi l’ardente ira del nostro Dio, per questa infedeltà".

15 Jonathan, figliuolo di Asael, e Jahzia, figliuolo di Tikva, appoggiati da Meshullam e dal Levita ubbetai, furono i soli ad opporsi a questo;

16 ma quei della cattività fecero a quel modo; e furono scelti il sacerdote Esdra e alcuni capi famiglia secondo le loro case patriarcali, tutti designati per nome, i quali cominciarono a tener adunanza il primo giorno del decimo mese, per esaminare i fatti.

17 Il primo giorno del primo mese aveano finito quanto concerneva tutti quelli che aveano sposato donne straniere.

18 Tra i figliuoli de’ sacerdoti questi si trovarono, che aveano sposato donne straniere: de’ figliuoli di eshua, figliuolo di Jotsadak, e tra i suoi fratelli: Maaseia, Eliezer, Jarib e Ghedalia,

19 i quali promisero, dando la mano, di mandar via le loro mogli, e offrirono un montone come sacrifizio per la loro colpa.

20 Dei figliuoli d’Immer: Hanani e Zebadia.

21 De’ figliuoli di Harim: Maaseia, Elia, Scemaia, Jehiel ed Uzzia.

22 De’ figliuoli di Pashur: Elioenai, Maaseia, Ishmael, Nethaneel, Jozabad, Elasa.

23 Dei Leviti: Jozabad, Scimei, Kelaia, detto anche Kelita, Petahia, Giuda, ed Eliezer.

24 De’ cantori: Eliascib. De’ portinai; Shallum, Telem e Uri.

25 E degl’Israeliti: de’ figliuoli di Parosh: Ramia, Izzia, Malkia, Mijamin, Eleazar, Malkia e Benaia.

26 De’ figliuoli di Elam: Mattania, Zaccaria, Jehiel, Abdi, Jeremoth ed Elia.

27 De’ figliuoli di Zattu: Elioenai, Eliascib, Mattania, Jeremoth, Zabad e Aziza.

28 De’ figliuoli di Bebai: Johanan, Hanania, Zabbai, Athlai.

29 De’ figliuoli di Bani: Meshullam, Malluc, Adaia, Jashub, Sceal, e Ramoth.

30 De’ figliuoli di Pahath-Moab: Adna, Kelal, Benaia, Maaseia, Mattania, Betsaleel, Binnui e Manasse.

31 De’ figliuoli di Harim: Eliezer, Isscia, Malkia, Scemaia, Simeone,

32 Beniamino, Malluc, Scemaria.

33 De’ figliuoli di Hashum: Mattenai, Mattatta, Zabad, Elifelet, Jeremai, Manasse, Scimei.

34 De’ figliuoli di Bani: Maadai, Amram, Uel,

35 Benaia, Bedia, Keluhu,

36 Vania, Meremoth, Eliascib,

37 Mattania, Mattenai, Jaasai,

38 Bani, Binnui, Scimei,

39 Scelemia, Nathan, Adaia,

40 Macnadbai, Shashai, Sharai,

41 Azarel, Scelemia, Scemaria,

42 Shallum, Amaria, Giuseppe.

43 De’ figliuoli di Nebo: Jeiel, Mattithia, Zabad, Zebina, Jaddai, Joel, Benaia.

44 Tutti questi avean preso delle mogli straniere; e ve n’eran di quelli che da queste mogli avevano avuto de’ figliuoli.