1 א וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים  נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים--כי בכו העם הרבה בכה  {ס}

2 ב ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם (עילם) ויאמר לעזרא--אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת

3 ג ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה

4 ד קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך  חזק ועשה  {פ}

5 ה ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה--וישבעו

6 ו ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה--כי מתאבל על מעל הגולה  {ס}

7 ז ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה--להקבץ ירושלם

8 ח וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים--יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה  {ס}

9 ט ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי--בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים  {פ}

10 י ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות--להוסיף על אשמת ישראל

11 יא ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם--ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות

12 יב ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול  כן כדבריך (כדברך) עלינו לעשות

13 יג אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים--כי הרבינו לפשע בדבר הזה

14 יד יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה  עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו--עד לדבר הזה  {פ}

15 טו אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם

16 טז ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר

17 יז ויכלו בכל--אנשים ההשיבו נשים נכריות  עד יום אחד לחדש הראשון  {פ}

18 יח וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות  מבני ישוע בן יוצדק ואחיו--מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה

19 יט ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם  {ס}

20 כ ומבני אמר חנני וזבדיה  {ס}

21 כא ומבני חרם--מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה

22 כב ומבני פשחור--אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה  {ס}

23 כג ומן הלוים--יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר  {ס}

24 כד ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי  {ס}

25 כה ומישראל--מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה  {ס}

26 כו ומבני עילם--מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירימות ואליה  {ס}

27 כז ומבני זתוא--אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא  {ס}

28 כח ומבני בבי--יהוחנן חנניה זבי עתלי  {ס}

29 כט ומבני בני--משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות (ורמות)  {ס}

30 ל ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה  {ס}

31 לא ובני חרם--אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון

32 לב בנימן מלוך שמריה  {ס}

33 לג מבני חשם--מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי  {ס}

34 לד מבני בני מעדי עמרם ואואל  {ס}

35 לה בניה בדיה כלוהי (כלוהו)

36 לו וניה מרמות אלישיב

37 לז מתניה מתני ויעשו (ויעשי)

38 לח ובני ובנוי שמעי

39 לט ושלמיה ונתן ועדיה

40 מ מכנדבי ששי שרי

41 מא עזראל ושלמיהו שמריה

42 מב שלום אמריה יוסף  {ס}

43 מג מבני נבו--יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו (ידי) ויואל בניה

44 מד כל אלה נשאי (נשאו) נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים  {פ}

1 Und da Esra also betete und bekannte, weinete und vor dem Hause Gottes lag, sammelten sich zu ihm aus Israel eine sehr große Gemeine von Männern und Weibern und Kindern; denn das Volk weinete sehr.

2 Und Sachanja, der Sohn Jehiels, aus den Kindern Elam, antwortete und sprach zu Esra: Wohlan, wir haben uns an unserm GOtt vergriffen, daß wir fremde Weiber aus den Völkern des Landes genommen haben. Nun, es ist noch Hoffnung in Israel über dem.

3 So laßt uns nun einen Bund machen mit unserm GOtt, daß wir alle Weiber, und die von ihnen geboren sind, hinaustun nach dem Rat des HErrn und derer, die die Gebote unsers Gottes fürchten, daß man tue nach dem Gesetz.

4 So mache dich auf, denn dir gebührt es; wir wollen mit dir sein. Sei getrost und tu es!

5 Da stund Esra auf und nahm einen Eid von den obersten Priestern und Leviten und dem ganzen Israel, daß sie nach diesem Wort tun sollten. Und sie schwuren.

6 Und Esra stund auf vor dem Hause Gottes und ging in die Kammer Johanans, des Sohns Eliasibs. Und da er daselbst hinkam, aß er kein Brot und trank kein Wasser; denn er trug Leid um die Vergreifung derer, die gefangen gewesen waren.

7 Und sie ließen ausrufen durch Juda und Jerusalem zu allen Kindern, die gefangen waren gewesen, daß sie sich gen Jerusalem versammelten.

8 Und welcher nicht käme in dreien Tagen nach dem Rat der Obersten und Ältesten, des Habe sollte alle verbannet sein und er abgesondert von der Gemeine der Gefangenen.

9 Da versammelten sich alle Männer Judas und Benjamins gen Jerusalem in dreien Tagen, das ist, im zwanzigsten Tage des neunten Monden. Und alles Volk saß auf der Straße vor dem Hause Gottes und zitterten um der Sache willen und vom Regen.

10 Und Esra, der Priester, stund auf und sprach zu ihnen: Ihr habt euch vergriffen, daß ihr fremde Weiber genommen habt, daß ihr der Schuld Israels noch mehr machtet:

11 So bekennet nun dem HErrn, eurer Väter GOtt, und tut sein Wohlgefallen und scheidet euch von den Völkern des Landes und von den fremden Weibern.

12 Da antwortete die ganze Gemeine und sprach mit lauter Stimme: Es geschehe, wie du uns gesagt hast.

13 Aber des Volks ist viel und regnerisch Wetter und kann nicht draußen stehen; so ist‘s auch nicht eines oder zweier Tage Werk, denn wir haben‘s viel gemacht solcher Übertretung.

14 Laßt uns unsere Obersten bestellen in der ganzen Gemeine, daß alle, die in unsern Städten fremde Weiber genommen haben, zu bestimmten Zeiten kommen, und die Ältesten einer jeglichen Stadt und ihre Richter mit, bis daß von uns gewendet werde der Zorn unsers Gottes um dieser Sache willen.

15 Da wurden bestellet Jonathan, der Sohn Asahels, und Jehasja, der Sohn Thikwas, über diese Sachen, und Mesullam und Habthai, die Leviten, halfen ihnen.

16 Und die Kinder des Gefängnisses taten also. Und der Priester Esra und die vornehmsten Väter unter ihrer Väter Hause und alle jetzt Benannten schieden sie; und setzten sich am ersten Tage des zehnten Monden, zu forschen diese Sachen,

17 und sie richteten‘s aus an allen Männern, die fremde Weiber hatten, am ersten Tage des ersten Monden.

18 Und es wurden funden unter den Kindern der Priester, die fremde Weiber genommen hatten, nämlich unter den Kindern Jesuas, des Sohns Jozadaks, und seinen Brüdern: Maesaja, Elieser, Jarib und Gedalja.

19 Und sie gaben ihre Hand drauf, daß sie die Weiber wollten ausstoßen und zu ihrem Schuldopfer einen Widder für ihre Schuld geben.

20 Unter den Kindern Immer: Hanani und Sebadja.

21 Unter den Kindern Harim: Maeseja, Elia, Semaja, Jehiel und Usia.

22 Unter den Kindern Pashur: Elioenai, Maeseja, Ismael, Nethaneel Josabad und Eleasa.

23 Unter den Leviten: Josabad, Simei und Kelaja (er ist der Klita), Pethahja, Juda und Elieser.

24 Unter den Sängern: Eliasib. Unter den Torhütern: Sallum, Telem und Uri.

25 Von Israel unter den Kindern Pareos: Ramaja, Jesia, Malchia, Mejamin, Eleasar, Malchia und Benaja.

26 Unter den Kindern Elam: Mathanja, Sacharja, Jehiel, Abdi, Jeremoth und Elia.

27 Unter den Kindern Sathu: Elioenai, Eliasib, Mathanja, Jeremoth, Sabad und Asisa.

28 Unter den Kindern Bebai: Johanan, Hananja, Sabai und Athlai.

29 Unter den Kindern Bani: Mesullam, Malluch, Adaja, Jasub, Seal und Jeramoth.

30 Unter den Kindern Pahath-Moab: Adna, Chelal, Benaja, Maeseja, Mathanja, Bezaleel, Benui und Manasse.

31 Unter den Kindern Harim: Elieser, Jesia, Malchias, Semaja, Simeon,

32 Benjamin, Malluch und Semarja.

33 Unter den Kindern Hasum: Mathnai, Mathatha, Sabad, Eliphelet, Jeremai, Manasse und Simei.

34 Unter den Kindern Bani: Maedai, Amram, Huel,

35 Benaja, Bedja, Chelui,

36 Naja, Meremoth, Eliasib,

37 Mathanja, Mathnai, Jaesan,

38 Bani, Benui, Simei,

39 Selemja, Nathan, Adaja,

40 Machnadbai, Sasai, Sarai,

41 Asareel, Selemja, Samarja,

42 Sallum, Amarja und Joseph.

43 Unter den Kindern Nebo: Jeiel, Mathithja, Sabad, Sebina, Jaddai, Joel und Benaja.

44 Diese hatten alle fremde Weiber genommen; und waren etliche unter denselben Weibern, die Kinder getragen hatten.