1 א משא מדבר ים  כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה

2 ב חזות קשה הגד לי  הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי

3 ג על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות

4 ד תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה

5 ה ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן  {ס}

6 ו כי כה אמר אלי אדני  לך העמד המצפה אשר יראה יגיד

7 ז וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב

8 ח ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות

9 ט והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ

10 י מדשתי ובן גרני  אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם  {פ}

11 יא משא דומה  אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל

12 יב אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו  {פ}

13 יג משא בערב  ביער בערב תלינו ארחות דדנים

14 יד לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד

15 טו כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה  {ס}

16 טז כי כה אמר אדני אלי  בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר

17 יז ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו  כי יהוה אלהי ישראל דבר  {ס}

1 La charge du désert de la mer. Il vient du désert, de la terre épouvantable, comme des Tourbillons qui s'élèvent au pays du Midi, pour traverser.

2 Une dure vision m'a été déclarée. Le perfide demeure perfide; celui qui saccage, saccage [toujours]. Hélamites, montez; Mèdes, assiégez; j'ai fait cesser tous ses soupirs.

3 C'est pourquoi mes reins ont été remplis de douleur; les angoisses m'ont saisi, comme les angoisses de celle qui enfante; je me suis tourmenté à cause de ce que j'ai ouï, et j'ai été tout troublé à cause de ce que j'ai vu;

4 Mon cœur a été agité de toutes parts, et un tremblement m'a épouvanté; on m'a rendu horrible la nuit de mes plaisirs.

5 Qu'on dresse la table, qu'on fasse le guet, qu'on mange, qu'on boive; levez-vous, Capitaines, oignez le bouclier.

6 Car ainsi me dit le Seigneur; va, pose la sentinelle, et qu'elle rapporte ce qu'elle verra.

7 Et elle vit un chariot, une couple de gens de cheval, un chariot tiré par des ânes, et un chariot tiré par des chameaux, et elle les considéra fort attentivement.

8 Et cria; C'est un lion; Seigneur, je me tiens en sentinelle continuellement de jour, et je me tiens en ma garde toutes les nuits.

9 Et voici venir le chariot d'un homme, une paire de gens de cheval. Alors elle parla, et dit; Elle est tombée, elle est tombée, Babylone; et toutes les images taillées de ses dieux ont été brisées par terre.

10 C'est ce que j'ai foulé, et le grain que j'ai battu dans mon aire. Je vous ai annoncé ce que j'ai ouï de l'Eternel des armées, du Dieu d'Israël.

11 La charge de Duma. On crie à moi de Séhir; ô sentinelle! qu'y a-t-il depuis le soir? ô sentinelle! qu'y a-t-il depuis la nuit?

12 La sentinelle a dit; Le matin est venu, mais il s'en va être nuit; si vous demandez, demandez : retournez, venez.

13 La charge contre l'Arabie. Vous passerez pêle-mêle la nuit dans la forêt, troupes de Dédanim;

14 Eaux, venez au-devant de celui qui a soif; les habitants du pays de Téma sont venus au-devant de celui qui s'en allait errant çà et là avec du pain pour lui.

15 Car ils s'en sont allés errant çà et là de devant les épées, de devant l'épée dégainée, et de devant l'arc tendu, et de devant le fort de la bataille.

16 Car ainsi m'a dit le Seigneur; dans un an, tels que sont les ans d'un mercenaire, toute la gloire de Kédar prendra fin.

17 Et le reste du nombre des forts archers des enfants de Kédar sera diminué; car l'Eternel le Dieu d'Israël a parlé.