1 א הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום--חגי יהודה חגיך שלמי נדריך  כי לא יוסיף עוד לעבור (לעבר) בך בליעל כלה נכרת 2 ב עלה מפיץ על פניך נצור מצורה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד 3 ג כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל  כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו 4 ד מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו 5 ה בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות  מראיהן כלפידים--כברקים ירוצצו 6 ו יזכר אדיריו--יכשלו בהלכותם (בהליכתם) ימהרו חומתה והכן הסכך 7 ז שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג 8 ח והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן 9 ט ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה 10 י בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה--כבד מכל כלי חמדה 11 יא בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור 12 יב איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים--אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד 13 יג אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה [ (Nahum 2:14) יד הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה  {פ} ]

1 Le destructeur est monté contre toi; garde la forteresse, prends garde aux avenues, fortifie tes reins, ramasse toutes tes forces.2 Car l'Eternel a abaissé la fierté de Jacob comme la fierté d'Israël; parce que les videurs les ont vidés, et qu'ils ont ravagé leurs sarments.3 Le bouclier de ses hommes forts est rendu rouge; ses hommes vaillants sont teints de vermillon; les chariots [marcheront] avec un feu de torches, au jour qu'il aura rangé [ses batailles], et que les sapins branleront.4 Les chariots couront avec rapidité dans les rues, et s'entre-heurteront dans les places, ils seront, à les voir comme des flambeaux, et courront comme des éclairs.5 Il se souviendra de ses hommes vaillants, mais ils seront renversés en chemin; ils se hâteront [de venir] à ses murailles, et la contre-défense sera toute prête.6 Les portes des fleuves sont ouvertes, et le palais s'est fondu.7 On y a fait tenir [chacun] debout, [la Reine] a été emmenée prisonnière, on l'a fait monter, et ses servantes l'ont accompagnée, comme avec une voix de colombe, frappant leurs poitrines comme un tambour.8 Or Ninive, depuis qu'elle a été bâtie, a été comme un vivier d'eaux; mais ils s'enfuient; arrêtez-vous, arrêtez-vous; mais il n'y a personne qui tourne visage.9 Pillez l'argent, pillez l'or; il y a de bornes à son fane, qui l'emporte sur tous les vaisseaux précieux.10 [Qu'elle soit] toute vidée et revidée, même tout épuisée; que leur cœur se fonde, que leurs genoux se heurtent l'un contre l'autre; que le tourment soit dans les reins de tous, et que leurs visages deviennent noirs comme un pot [qui a été mis sur le feu.]11 Où [est] le repaire des lions, et le viandis des lionceaux, dans lequel se retiraient les lions, et où [se tenaient] les vieux lions, et les faons des lions, sans qu'aucun les effarouchât?12 Les lions ravissaient tout ce qu'il fallait pour leurs faons, et étranglaient [les bêtes] pour leurs vielles lionnes, et ils remplissaient leurs tanières de proie, et leurs repaires de rapine.13 Voici, j'en veux à toi, dit l'Eternel des armées, et je brûlerai tes chariots, [et ils s'en iront] en fumée, et l'épée consumera tes lionceaux; je retrancherai de la terre ta proie, et la voix de tes ambassadeurs ne sera plus entendue.