1 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2 ב בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב
3 ג ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה
4 ד וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה
5 ה ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא {פ}
6 ו ויהי דבר יהוה אלי לאמר
7 ז בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל
8 ח ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע
9 ט יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון
10 י וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד {ס}
11 יא ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם
12 יב והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה {פ}
13 יג ויהי דבר יהוה אלי לאמר
14 יד בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה
15 טו למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ
16 טז ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג
17 יז זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך
18 יח כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה {פ}
19 יט ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם
20 כ למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח
21 כא התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות
22 כב וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי {פ}
23 כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר
24 כד ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא
25 כה דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה
26 כו כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד
27 כז בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק
28 כח והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש {ס}
29 כט לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו {פ}
30 ל ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ {ס}
31 לא כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל
32 לב עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו {פ} [ (Ezekiel 21:33) לג ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק ] [ (Ezekiel 21:34) לד בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ ] [ (Ezekiel 21:35) לה השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך ] [ (Ezekiel 21:36) לו ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית ] [ (Ezekiel 21:37) לז לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי {פ} ]
1 (H21:6)Minulle tuli tämä Herran sana:
3 (H21:8)Sano Israelin maalle: Näin sanoo Herra: Minä käyn sinun kimppuusi, minä vedän miekkani tupesta ja hävitän kaikki asukkaasi, sekä vanhurskaat että jumalattomat.
4 (H21:9)Minä olen päättänyt hävittää sekä vanhurskaat että jumalattomat asukkaasi, siksi lähtee miekkani tupestaan ja kaataa kaikki etelästä pohjoiseen.
5 (H21:10)Kaikki tulevat silloin tietämään, että minä, Herra, vedin miekkani tupesta enkä sitä takaisin pane.
8 (H21:13)Minulle tuli tämä Herran sana:
10 (H21:15)teroitettu teurastusta varten, kiillotettu ja hiottu kipunoimaan, salamoimaan!
11 (H21:16)Se miekka annettiin sepälle, jotta hän hioisi hyvän aseen, ja siitä tuli terävä, kiiltävä miekka, sopiva pyövelin käteen.
12 (H21:17)Huuda ja valita, ihminen! Se miekka iskee minun kansaani, iskee Israelin johtajia, kurittaa ruhtinaita ja kansaa. Valita siis, lyö rintaasi!
14 (H21:19)Ennusta, ihminen, iske kätesi yhteen ja ennusta: -- Kahdesti, kolmesti miekka iskee, ja ihmisiä kaatuu, ihmisjoukkoja kaatuu, kun se riehuu heidän keskellään.
15 (H21:20)Kaikki ovat kauhun vallassa, vapisevat ja kompastelevat. Kaupungin jokaiselle portille olen pannut pyövelin miekan. Voi, siihen on hiottu salaman välke, sen terä on taottu juomaan verta!
16 (H21:21)Iske oikeaan, viillä vasempaan, minne vain teräsi ohjaan!
18 (H21:23)Minulle tuli tämä Herran sana:
20 (H21:25)tien alkuun, toinen osoittamaan miekalle tietä ammonilaisten Rabbaan, toinen Juudaan, linnoitettuun Jerusalemiin.
22 (H21:27)Hänen oikeaan käteensä osuu Jerusalemin arpa: sinne hänen on vietävä muurinmurtajat, siellä hänen on kohotettava sotahuuto, pantava muurinmurtajat porteille, luotava valtausluiska ja rakennettava piiritysvalli.
23 (H21:28)Jerusalemin asukkaiden silmissä se ennustus on väärä, he luottavat vannottuun valaan. Mutta hän tulee, hän paljastaa heidän syntinsä ja ottaa heidät vangiksi.
25 (H21:30)Sinä iljettävä, jumalaton Israelin ruhtinas! Hetkesi on koittanut, tilinteon hetki.
26 (H21:31)Näin sanoo Herra Jumala: Riisu päähineesi, nosta kruunusi pois, aika on muuttunut. Alhainen korotetaan, ylhäinen alennetaan.
27 (H21:32)Kaikki tuhotaan, kaikki hävitetään, koko maa raastetaan raunioiksi. Näin tapahtuu silloin, kun saapuu se, jolle tuomiovalta kuuluu. Hänen käsiinsä minä annan sen vallan.
29 (H21:34)Kun te vielä näette tyhjiä näkyjä ja kuulette vääriä ennustuksia, pannaan miekka jumalattomien kurkulle, heille koittaa tilinteon hetki.
30 (H21:35)Pane miekkasi takaisin tuppeen. Siellä, missä sinut on luotu, maassa, josta olet kotoisin, minä tuomitsen sinut.
31 (H21:36)Minä syöksen sinuun kaiken vihani, lietson sinua vastaan suuttumukseni tulen, minä annan sinut raakojen ihmisten käsiin, julmien tappajien armoille.